מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Archives of Surgery ב- 15 בנובמבר, עולה כי ניתוחים ותורנויות לילה גורמים למתח נפשי בקרב מנתחים, והחוסר הנוכחי במנתחים הגביר את עומס המתח.

החוקרים מציינים כי מספר הרופאים הצעירים הפונים למקצוע הכירורגיה ירדת לאחרונה, כאשר שיעור הפונים למקצוע בשנת 2000 עמד על 80% מזה שנצפה בשנות ה- 80.  אחת מהסיבות לכך הינה תנאי העבודה הפחות טובים המאפיינים את מקצוע הכירורגיה, שהובילו לירידה במספר המנתחים, וכתוצאה מכך הגבירו עוד יותר את הנטל על המנתחים ואת הסיכון שלהם לטעות.

המחקר הנוכחי ביקש לבדוק באופן סובייקטיבי ואובייקטיבי את המתח שנחווה ע”י המנתחים כתגובה לניתוחים ולתורנויות לילה.

במסגרת המחקר 66 מנתחים יפנים השלימו שאלונים ומסרו דגימות שתן עבור בדיקות אובייקטיביות.  יעדי המחקר היו מדדים של שני סקרים שונים מדד נטל המשימות של NASA וה- SACL (Stress Arousal Checklist) בשילוב עם רמות ביופירין בשתן.

החוקרים מסבירים כי בילירובין בדם פועל כמלקט של לחץ אוקסידטיבי, אשר עובר מטבוליזם ומופרש לשתו כמטבוליט ביופירין.  רמות ביופירין בשתן, אם כן, משקפות מידת לחץ אוקסידטיבי.

השאלונים הושלמו ביום טרם ניתוח, ולאחר ניתוח שבוצע בשעות היום, בשעות תחילת תורנות לילה, ובתום התורנות.  מועד לקיחת השתן היה דומה: לפני ואחרי ניתוח ולפני ואחרי תורנות לילה.

מדד נטל המשימות העריך עומס נפשי בחמישה מדדים שפנו לעומס נפשי, פיזי וזמני; למידת התפקוד, המאמץ והתסכול.  שאלון ה- SACL השתמש במדדים לתפיסת מידת גירוי ומתח נפשי.

מתוצאות המחקר עולה כי מידת הדרישה הכללית במדד נטל המשימות עלה באופן מובהק כתלות במשך הניתוח (P < .001) וכתלות בכמות הדם שאבד בניתוח.  לא הודגם קשר בשני השאלונים בין הציון בהם ובין מספר הניתוחים שבוצעו באותו היום.  מדדי ה- SACL הצביעו על מגמה של ירידה בגירוי עם התארכות הניתוחים, ועלייה במתח הנפשי עם עלייה באובדן הדם בניתוח.

משך הניתוח הממוצע עמד על 210 דקות.  רמות ביופירין בשתן היו משמעותית גבוהות יותר לאחר ניתוח שארך 210 דקות ומעלה בהשוואה לניתוחים שארכו 209 דקות ומטה.  רמות ביופירין בשתן היו גבוהות משמעותית לאחר ניתוח עם אובדן דם של 200 מ”ל או יותר.

משך השינה ירד משמעותית בתורנויות לילה, ורמות ביופירין עלו משמעותית.  בבוקר לאחר תורנות לילה, ובערב לאחר סיום התורנות, מדדי הגירוי לפי ה- SACL היו נמוכים משמעותית.

לדברי החוקרים, המתח הנפשי של המנתחים עלה בהקשר עם משך הניתוח וכמות הדם שאבדה בו. תורנויות לילה הפחיתו באופן ניכר את משך השינה של המנתחים וכן הפחיתו את מידת הגירוי בבוקר שלאחר מכן ובערב לאחר תום יום עבודה.

בין מגבלות המחקר יש לציין כשלון בבדיקת פרטי תורנויות הלילה ומשמרות הבוקר.

החוקרים מסכמים כי המחקר הנוכחי הדגים את המתח הכרוך במשמרת לילה באופן אובייקטיבי וסובייקטיבי, ומאמינים כי יש לשפר את תנאי העבודה של המנתחים על מנת להעלות את איכות חייהם, כך שפחות טעויות רפואיות תופענה, וטיפול רפואי טוב יותר יינתן.

Arch Surg.

לידיעה במדסקייפ