שיווק ומנהל רפואי

האם התועלת שבשימוש באספירין בחולים היפרטנסיביים עם מחלת כליות כרונית עולה על הסיכונים? (מתוך Journal of the American College of Cardiology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון Journal of the American College of Cardiology עולה כי התועלת שבשימוש בנוגדי טסיות עולה ככל הנראה על הסיכונים בטיפול בחולים עם מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease, CKD) ויתר לחץ דם.

החוקרים מסבירים כי עד כה לא היו ראיות ברורות לכך שהטיפול באספירין מועיל לאנשים המצויים בסיכון גבוה של מחלת לב ושבץ מוחי, לרבות אלו הסובלים ממחלת כליות כרונית. משום כך, נוצרה אי ודאות לגבי השאלה האם להמליץ על טיפול באספירין בהקשר זה.

עם זאת, על פי ניתוח מחודש של נתונים ממחקר ה-HOT אשר בוצע בהקצאה אקראית נראה שהשימוש באספירין עשוי להיות דרך יעילה לשפר את הבריאות של חולים עם מחלת כליות, אשר רבים מהם אינם יודעים אודותיה. בנוסף, אספירין הינו זול וזמין, מזכירים החוקרים.

בניתוח הנתונים נכלל מידע אודות 18,597 חולים עם יתר לחץ דם דיאסטולי אשר נטלו אספירין (במינון 75 מ”ג) או לחילופין תרופת דמה מדי יום למשך ארבע שנים בממוצע.

בתחילת המעקב, עמד קצב הסינון הגלומרולרי המשוער (eGFR) החציוני  על 73 ml/min/1.73m2, אולם 3,619 חולים הראו eGFR נמוך מ-60. על פי תוצאות הניתוח, 671 חולים סבלו מאירוע קרדיווסקולארי רציני אחד לכל הפחות (שבץ מוחי, אוטם לבבי או תמותה קרדיווסקולארית).

החוקרים מדווחים כי השימוש באספירין צמצם את הסיכון לאירועים אלו ב-9% בקרב חולים עם eGFR בסיסי של 60 ומעלה, ב-15% בקרב אלו עם eGFR שבין 45-59 וב-66% בקרב אלו עם eGFR נמוך מ-45. בנוסף, נמצא כי הטיפול באספירין צמצם את התמותה הכוללת בחולים עם התפקוד הכלייתי הירוד ביותר- וזאת ב-11% כאשר ה-eGFR היה בין 45-59 וב-49% כאשר היה מתחת ל-45.

החוקרים מוסיפים כי אירועי דמם משמעותיים היו שכיחים יותר עם eGFR נמוך, אולם מציינים כי ממצא זה לא הגיע לכדי מובהקות סטטיסטית. הם מעריכים כי עבור כל אלף בני אדם עם eGFR הנמוך מ-45 המטופלים למשך 3.8 שנים, ניתן למנוע 76 אירועים קרדיווסקולאריים רציניים ו-54 מקרי תמותה מכל סיבה שהיא, וזאת במחיר של 27 אירועי דמם מאג’וריים נוספים.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, טוען מומחה בתחום כי באם ניתן להוכיח שמנה יומית של אספירין עשויה למנוע אירועים אלו באנשים עם מחלת כליות כרונית, הרי שהמדובר יהיה בתועלת אדירה מאחר וחולים אלו מתים פעמים רבות כתוצאה ממחלה קרדיווסקולארית.

במחקר נוסף אשר פורסם בחודש שעבר בירחון American Journal of Kidney Disease, מציגים החוקרים גישה נוספת להורדת שיעור התמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית. הם מדווחים כי גברים עם מחלת כליות כרונית אשר אינם תלויים בדיאליזה מרוויחים ככל הנראה כתוצאה מטיפול בקושרי זרחן, טיפול המשמש בקרב חולים הנעזרים בדיאליזה.

במחקר נכללו 1,188 גברים עם מחלת כליות כרונית בינונית עד קשה, מהם 344 טופלו בקושרי זרחן. החוקרים מציינים כי במהלך תקופת המעקב בת חציון של שלוש שנים, מתו 658 חולים.

לדברי החוקרים, הטיפול בקושרי זרחן היה קשור בשיעור תמותה נמוך משמעותית, עם יחס סיכון העומד על 0.61 עבור החולים המטופלים בתכשירים אלו.

החוקרים מוסיפים כי הטיפול לא נקשר בהתקדמות של מחלת הכליות הכרונית. לדבריהם, ממצאיהם מתייחסים בעיקר לקושרי הזרחן המבוססי-סידן, מאחר ומרבית החולים במחקרם זה קיבלו תכשירים מקבוצה זו. עם זאת, בהתבסס על המנגנונים המשוערים של פעילות התרופה האחראיים לקשרים שנצפו, הרי שיתכן וישנן השפעות דומות לתכשירים קושרי זרחן נוספים.

החוקרים מזכירים כי ממצאיהם תצפיתיים בלבד, ואולם מסכמים כי השלכתו העיקרית של המחקר הינה עידוד עריכתם של מחקרים הבוחנים את ההשפעה של קושרי זרחן על התמותה בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית.

הערת מערכת: בהקשר למחקר זה נמליץ לעיין בנייר העמדה של האיגוד הקרדיולוגי הישראלי שפורסם לאחרונה בנושא של מקומו של אספירין במסגרת מניעה ראשונית.

J Am Coll Cardiol 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • חיסוני ילדים מנעו 1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים (Morb Mortal Wkly Rep)

    חיסוני ילדים מנעו 1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים (Morb Mortal Wkly Rep)

    מנתונים חדשים שפרסם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (Centers for Disease Control and Prevention) עולה כי בין השנים 1994 עד 2003, תשעה חיסוני שגרה בילדות מנעו למעלה מ-1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית. החוקרים בחנו את הנתונים הארציים להערכת התועלת הבריאותית והכלכלית של תשעה חיסונים שנכללו בתכנית החיסונים לילדים של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC’s Vaccines […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה