שיווק ומנהל רפואי

התועלת בהוספת Candesartan ל-Amlodipine בטיפול ביתר לחץ דם בחולים עם מחלת עורקים כליליים (מתוך Am J Cardiol)

מתוצאות מחקר חדש מיפן, שפורסמו ב-American Journal of Cardiology עולה כי שיעורי MACE (Major Cardiovascular Events) נמוכים יותר בחולים עם יתר לחץ דם ומחלת לב כלילית, המטופלים ב-Amlodipine (נורווסק) כאשר משלבים את הטיפול עם Candesartan (אטאקנד).

החוקרים ערכו מחקר אקראי שכלל 2049 חולים עם יתר לחץ דם ומחלת עורקים כליליים מאושרת באנגיוגרפיה. תת-קבוצה של 388 חולים טופלו ב-Amlodipine בתחילת המחקר; 170 מהם חולקו לטיפול ב- Candesartan, 218 קיבלו טיפול סטנדרטי שאינו כולל תרופה ממשפחת ARB (Angiotensin Receptor Blocker).

במהלך 4.3 שנות מעקב, שיעור MACE (תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי לא-פטאלי, אנגינה לא-יציבה, אי-ספיקת לב או שבץ) עמד על 21.8% (37 חולים) בקבוצת המטופלים ב- Candesartan ו-Amlodipine, ועל 32.1% (70 חולים) בקבוצת הביקורת.

יחס הסיכון ל-MACE עם הוספת Candesartan בהשוואה לקבוצת הביקורת עמד על 0.61 (p=0.015).

המרכיב הנפוץ ביותר ביעד הסיום העיקרי, אנגינה פקטוריס לא-יציבה הדורשת אשפוז, היה פחות נפוץ בקבוצת המטופלים ב- Candesartan ו-Amlodipine (11.2% לעומת 21.6%, HR = 0.48,  p=0.007).

החוקרים מציינים כי רבים מבין המשתתפים בקבוצת הביקורת נטלו תרופות ממשפחת מעכבי ACE (Angiotensin Converting Enzyme), ולכן ייתכן כי הממצאים מעידים על הבדלים בין שילוב ARB ו-Amlodipine ובין מעכב ACE ו-Amlodipine. עם זאת, לא ניתן לקבוע אם התועלת נכונה לכל משפחת התרופות מקבוצת ARB, או ספציפית ל- Candesartan.

Am J Cardiol. Posted online August 2, 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויים להפחית את הסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון (PLoS One)

    אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויים להפחית את הסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון (PLoS One)

    בהשוואה לתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם מחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון וסוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווים בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה