שיווק ומנהל רפואי

הועדה המייעצת ל- FDA ממליצה על אישור Ticagrelor

הועדה המייעצת לענייני תרופות קרדיו-וסקולאריות וכלייתיות של ה- FDA ממליצה על אישור התרופה Ticagrelor (Brilinta).  מדובר בתרופה נוגדת טסיות, המיועדת למניעה של אירועים תרומבוטיים בחולי תסמונות כליליות חריפות.

הועדה הצביעה בעד שימוש בתרופה במקרי תסמונות כליליות חריפות המטופלות הן פולשנית באמצעות PCI (Percutaneous coronary intervention) והן ע”י תרופות.

יש לציין כי ההמלצה לאישור התרופה התקבלה גם לאחר שמחקר ציר (PLATO) אשר השווה בין Ticagrelor ובין Clopidogrel (Plavix), לא הדגים תועלת בשימוש ב- Ticagrelor בנבדקים בצפון אמריקה (יחס סיכון בארה”ב 1.27, 95% CI 0.92-1.75; יחס סיכון בקנדה 1.17, 95% CI 0.59-2.31).

נכון להווה, למומחים אין הסבר ברור באשר לסיבה להעדר הדגמת תועלת בתרופה בארצות הברית וקנדה.

יחד עם זאת, מציינים החוקרים כי קבוצת הנבדקים האמריקנית נטתה להדגים משקל גוף גבוה יותר, וכן סבלה יותר ממחלת הסוכרת וממקרים קודמים של אוטמים לבביים, צורך בצנתור כלילי וצורך בניתוח מעקפים, בהשוואה לנבדקים הלא-אמריקניים.  כמו כן, שיעור הנבדקים שהחלו לקבל את הטיפול נוגד הטסיות 12 שעות או יותר לאחר האירוע המיוחס היה גבוה יותר בקרב נבדקים אמריקניים בהשוואה לנבדקים לא אמריקניים.  ממצא נוסף היה הפנייה של יותר נבדקים אמריקניים לטיפולים פולשניים בהשוואה לנבדקים לא-אמריקניים, על אף שיעור גבוה יותר של NSTEMI (non-ST-elevation MI) בהשוואה ל- STEMI (ST-elevation MI) בקבוצת האמריקניים.  שני משתנים נוספים היו שימוש רב יותר בתומכנים מצופי תרופה בארה”ב, וכן היענות נמוכה יותר לטיפול במדינה זו.

אולם מעבר לכל המשתנים שצוינו לעיל, נראה כי החשוב יותר הינו השימוש באספירין, כאשר המינון החציוני של אספירין בארה”ב הינו 325 מ”ג (לעומת 100 מ”ג מחוץ לארה”ב), והשימוש הממוצע באספירין בארה”ב הינו 217 מ”ג (לעומת 100 מ”ג מחוצה לה).  יחד עם זאת, יש לציין כי גם לגבי היבט זה, לא ברורה החשיבות מבחינת תוצאות המחקר הסופיות.

רוב מומחי הועדה המייעצת בחרו, לבסוף, להתייחס להבדלים במינון אספירין בין ארה”ב ובין מדינות פרט לארה”ב כגורם הגיוני לתוצאות השונות והטובות פחות לאחר טיפול ב- Ticagrelor, שנראו בנבדקים האמריקניים.

לאור השוני בממצאים בקרב הנבדקים האמריקניים, המליצו חברי הועדה לערות מחקר קליני נוסף, אשר יכלול שיעור גבוה יותר של נבדקים אמריקניים ויעריך את הקשר בין אספירין ו Ticagrelor. 

במחקר ה- PLATO הודגם כי Ticagrelor הביא לירידה יחסית של 22% בשיעור התמותה הכללית לעומת Clopidogrel, וכי כ- 85% ממקרי המוות היו על רקע קרדיו-וסקולארי. אולם, יש לציין כי המחקר נועד להעריך תמותה קרדיו-וסקולארית ולא תמותה כללית.

במסגרת הועדה צוין גם היבט ההיענות לנטילת Ticagrelor יש ליטול את התרופה פעמיים ביום, בשונה מ- Clopidogrel, הניטלת פעם אחת ביום.

החוקרים מבקשים להדגיש כי מחקרם לא יביא לסופו של Clopidogrel, אלא בעצם יספק לרופאים אפשרות טיפולית נוספת במקרי תסמונות כליליות חריפות.  הם מוסיפים כי קיימות אינדיקציות מסוימות, עבורן Ticagrelor כלל לא נבחן, דוגמת צנתור אלקטיבי, STEMI עם טיפול בפיברינוליזה או מחלת כלי דם פריפרית.

יחד עם זאת, באשר לתסמונות כליליות חריפות, מחקרם מספק עדות משכנעת כי Ticagrelor הינה התרופה העדיפה.

לידיעה מ- Heartwire

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

  • שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שונות רבה יותר בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לתסחיף סיסטמי/אירוע מוחי איסכמי ותמותה מכל-סיבה בחולים עם פרפור פרוזדורים, ללא תלות בנוכחות סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין שונות בריכוזי המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לסיבוכים […]

  • מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

    מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

    מדד חומציות בדם טבורי נמוך מ-7.2 עשוי להעיד על סיכון מוגבר לסיבוכים ביילוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מאחר ועד כה הסברה הרווחת כי חמצת חמורה עלולה להתפתחות בנוכחות מדד חומציות נמוך מ-7.0, ממצאים המחקר תומכים בבחינה מחדש של ערך הסף בו נדרש ניטור אינטנסיבי אחר החולים. החוקרים […]

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה