שיווק ומנהל רפואי

האם מתן יומי של ויטמין D במינון המומלץ אכן מתאים לכלל הילדים? (מתוך כנס ENDO 2010)

מאת ד”ר בן פודה שקד

במחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-92 של ה-Endocrine Society טוענים החוקרים כי יתכן וההמלצה העדכנית של ה-American Academy of Pediatrics (AAP) לפיה על כל הילדים לקבל ויטמין D במינון 400 IU עשויה שלא להיות מספקת עבור כל החולים הפדיאטריים.

החוקרים ביקשו לבחון את רמות ה-25-hydroxy vitamin D (25-[OH]D) ואת המינונים המומלצים למתן ויטמין D בקרב מטופלים פדיאטריים אשר נבדקו רמות הויטמין בדמם בצורה סדרתית במשך תקופה רסצנטית של 12 חודשים. החוקרים מצאו כי מינון יומי של 400 IU של ויטמין D עלול שלא להספיק עבור כל הילדים, ובמיוחד עבור אלו הסובלים מרמות נמוכות או מחסר של ויטמין D.

החוקרים מזכירים כי בשנת 2008 עדכן ארגון ה-AAP את המלצתו בדבר מתן יומי של ויטמין D ממינון מומלץ קודם של 200 IU ל-400 IU ליום עבור ילדים בכל הגילאים, מלידה ועד לגיל ההתבגרות. רמות נמוכות של ויטמין D נקשרו למחלות עצם ולסיכון מוגבר להתפתחות סרטן, סוכרת, מחלה קרדיווסקולארית והפרעות אוטואימוניות, הם מוסיפים.

לדברי החוקרים, בעוד שיש צורך בעריכת מחקרים קליניים וספציפיים יותר בשאלה זו, מחקרם הנוכחי מציע כי המלצה גורפת לתוסף ויטמין D עלולה שלא להתאים לאוכלוסיית הילדים כולה. הם מציינים כי על אף שכל הילדים שנכללו במחקרם זה סבלו מסוכרת, הרי שיתכן וניתן להכליל מממצאיהם לגבי אוכלוסיית הילדים הכללית. לטענתם, מחקרים קודמים הראו כי אפילו במדינת פלורידה, בה ישנה חשיפה רבה לשמש, ישנו עדיין אחוז ניכר מהילדים המראה רמות נמוכות של ויטמין D. לפיכך, הם סבורים כי ניתן להסיק במידה של ביטחון מממצאיהם אלו לכלל אוכלוסיית הילדים ולא רק לאלו מהם הסובלים מסוכרת.

החולים שנכללו במחקר סווגו על פי מינם וגילם לאחת משלוש קבוצות (גיל 0-5 שנים; גיל 6-10 שנים; גיל 11 שנים ומעלה). כמו כן, חולקה תקופת המעקב לפי ארבע העונות.

בעת ההערכה הראשונית, נבדקו רמות ה-25-(OH)D, המהוות מדד מקובל למצב הויטמין. על פי תוצאות הבדיקה סווגו הילדים ככאלו המראים חסר בויטמין (מתחת ל-20 ng/mL), רמות נמוכות שלו (20-29 ng/mL) או רמות מספקות של הוויטמין (למעלה מ-30 ng/mL). שלוש הקבוצות הוקצו על פי סיווגם זה לקבל טיפול בוויטמין D במינון 2000 IU, 1000 IU או 400 IU, בהתאמה.

החוקרים מוסיפים כי סקירת גליונותיהם הרפואיים של הנבדקים העלתה כי רמות ויטמין D ב-23 ילדים (18%) היו מספקות, בעוד ש-74 ילדים (59%) הראו רמות נמוכות ו-28 (23%) הראו חסר של ויטמין D. לדבריהם, טיפול במינון 400 IU באלו בקבוצת הרמות המספקות של הוויטמין מנעו ירידה ניכרת ברמות ה-25-(OH)D הסופיות. עם זאת, מינון זה לא הביא לעלייה משמעותית ברמות הוויטמין בקבוצת חולים זו.

באשר לחולים שהראו רמות נמוכות או חסר של הוויטמין בתחילת המעקב, מינון של 1000 IU או 2000 IU הביאו לדברי החוקרים לשיפור ברמות הוויטמין. לפיכך, הם מסיקים כי נראה וישנו מקום להמלצה למינון גבוה מ-400 IU בכל קבוצות הגיל.

החוקרים מציינים כי בקרב ילדים להורים ממוצא אפרו-אמריקאי או מגזע מעורב, 91% הראו רמות נמוכות או חסר של רמות 25-(OH)D, וכי העלייה ברמותיהם אלו הגיעה לכדי 54% בלבד מזו שנצפתה בקרב ילדים להורים לבנים.

בנוסף, מצאו החוקרים כי רמות ויטמין D עלו באופן כללי במהלך תקופת האביב והקיץ וירדו בסתיו. לדבריהם, ממצא זה היה צפוי וידוע ונובע מהחשיפה המוגברת לקרינה אולטרא-סגולה במהלך חודשי הקיץ והאביב.

בהתבסס על ממצאי המחקר הנוכחי, ממליצים החוקרים לקלינאים כי ישקלו הגברת המינון המומלץ לחולים פרטניים על פי גיל, גזע, עונה ורמות ויטמין D הבסיסיות, וכי כל הילדים יקבלו מינון של 1000 IU לכל הפחות במהלך חודשי החורף.

כמו כן, ממליצים החוקרים כי שלוש קבוצות של ילדים תקבלנה מינון של 1000 IU לכל הפחות של ויטמין D ליום למשך כל ימות השנה, והן: כל הילדים מתחת לגיל חמש שנים, בנות בגילאי 10 שנים ומעלה, וכן הילדים עם פיגמנטציה כהה יותר של העור.

מומחה בתחום האנדוקרינולוגיה אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי המחקר הנוכחי מוסיף לגוף הראיות הקיים המדגים כי ישנו שיעור גבוה יותר של חסר בוויטמין D מכפי שסברו עד כה. הוא מצטט מאמר קודם אשר הראה כי חסר בוויטמין D הינו שכיח יותר בצפון ארצות הברית בשל היעדר חשיפה לאור. לדבריו, תושבי צפון ארצות הברית צריכים לפצות על כך בצריכה רבה יותר של הוויטמין או לחילופין בחשיפה לשמש. החוקרים מבקשים להדגיש כי יש צורך בהמשך המחקר בתחום לאישור ממצאיהם אלו.

מתוך הכנס השנתי ה-92 של ה-Endocrine Society שנערך סן-דייגו, קליפורניה, בחודש יוני 2010.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) מלווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide (טריפראטייד) לאחר שנה אחת, לצד שיעור גבוה יותר של חולים המשלימים תא הטיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide. […]

  • ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהקלה על תסמיני דיכאון בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית זוהתה כטיפול תא-תרופתי מבטיח להקלה על דיכאון, אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לסוג הפעילות היעיל ביותר. מטרתם כעת הייתה להשוות ולדרג את […]

  • יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Linvoseltamab במינון 200 מ”ג הוביל לתגובה עמוקה וממושכת, עם חציון משך תגובה של 29.4 חודשים בחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת, עם פרופיל בטיחות סביר. החוקרים מסבירים כי מדובר במחקר בשלב I/II הראשון בבני אדם להערכת […]

  • בדיקת סוכר בדם בצום בהיריון מתקדם עשויה לסייע כבדיקת סקר לזיהוי סוכרת הריונית בטרימסטר השלישי (BJOG)

    בדיקת סוכר בדם בצום בהיריון מתקדם עשויה לסייע כבדיקת סקר לזיהוי סוכרת הריונית בטרימסטר השלישי (BJOG)

    במאמר שפורסם בכתב העת BJOG מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחלק מהנשים עם בדיקת סקר תקינה לסוכרת הריונית בטרימסטר הראשון והשני להיריון ישנה עדות להופעה מאוחרת של סוכרת הריונית לפי בדיקת סקר נוספת של סוכר בדם בצום בשבועות 32-34 להיריון, כאשר הסיכון למאקרוזומיה גבוה יותר משמעותית במקרים אלו. מטרת המחקר הנוכחי […]

  • היעילות והבטיחות של Infliximab ו-Adalimumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammopharmacology)

    היעילות והבטיחות של Infliximab ו-Adalimumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammopharmacology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammopharamcology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן Adalimumab (יומירה) והן Infliximab (רמסימה) הדגימו פרופיל בטיחות חיובי ויעילות משמעותית עם עדות לתגובה מעבדתית בחולים עם מחלת מעי דלקתית בדרגה בינונית-עד-חמורה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Infliximab ו-Adalimumab משמשים לעיתים קרובות לטיפול בחולים עם מחלת מעי דלקתית בדרגה בינונית-עד-חמורה. […]

  • נציבות התרופות האירופית מזהירה מפני סיכון לתגובה אנפילקטית לטיפול ב-Glatiramer Acetate (מתוך הודעת ה-EMA)

    נציבות התרופות האירופית מזהירה מפני סיכון לתגובה אנפילקטית לטיפול ב-Glatiramer Acetate (מתוך הודעת ה-EMA)

    אנשי צוות רפואי באיחוד האירופי קיבלו הודעה המזהירה מפני סיכון לתגובות אנפילקטיות בחולים עם טרשת נפוצה המטופלים ב- Glatiramer Acetate(קופקסון), כאשר תגובות אלו עלולות להופיע גם שני לאחר התחלת הטיפול התרופתי. המומחים מסבירים כי Glatiramer Acetate הינו טיפול תרופתי לטרשת נפוצה התקפית, הניתן בצורת זריקה. התרופה משמשת לטיפול בטרשת נפוצה מזה למעלה משני עשורים עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה