מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-15 ביוני 2010 של ה- British Medical Journal (BMJ), עולה כי משתתפים הסובלים מהשמנת יתר דיווחו על פחות פרטנרים מיניים בהשוואה למשתתפים ללא השמנה, וכי בקרב נשים עם השמנת יתר נצפה שיעור הריונות לא-רצויים גבוה יותר.

החוקרים שיערו כי אנשים הסובלים מעודף משקל ובפרט מהשמנת יתר, עלולים לסבול מהשפעה שלילית על חיי המין שלהם בשל הסטיגמה החברתית ומצבם הבריאותי.

החוקרים בדקו נתונים על 5,535 נשים ו-4,635 גברים בגיל 18-69 שנים, אשר השתתפו בסקר צרפתי שנערך בשנת 2006. הם מדווחים כי 1,010 נשים ו-1,488 גברים סבלו מעודף משקל (BMI של 25-<30 ק”ג/מ2), וכי 411 נשים ו-350 גברים סבלו מהשמנת יתר (BMI > 30 ק”ג/מ2).

מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה לנשים בעלות משקל גוף תקין, לנשים עם השמנת יתר היה סיכוי נמוך יותר לפרטנר מיני כלשהו בשנה האחרונה (OR 0.71, 95% CI 0.51-0.97). בהשוואה לגברים במשקל גוף תקין, לגברים עם השמנת יתר היה סיכוי נמוך יותר לדווח על יותר מפרטנרית מינית אחד בשנה החולפת (OR 0.31, 95% CI 0.17-0.57). כמו כן, לגברים עם השמנת יתר נצפה סיכוי גבוה יותר להפרעה בתפקוד הזקפה, בהשוואה לגברים במשקל תקין (OR 2.58, 95% CI 1.09-6.11).

החוקרים מסבירים כי בנשים לא נצפה קשר בין ערך ה-BMI ובין פגיעה בתפקוד המיני. עם זאת, לנשים צעירות מגיל 30 שנים עם השמנת יתר נצפה סיכוי נמוך יותר ליטול גלולות למניעת הריון (OR 0.34, 95% CI 0.15-0.78), או לפנות בבקשה לקבלת גלולות למניעת הריון (OR 0.37, 95% CI 0.18-0.76). בנוסף, לקבוצה זו נמצא סיכוי גבוה פי 4 להריונות לא-רצויים, בהשוואה לנשים במשקל גוף תקין (OR 4.26, 95% CI 2.21-8.23).

החוקרים מציינים כי לבני ובנות הזוג של גברים ונשים הסובלים מהשמנת יתר היה סיכוי גבוה יותר לסבול בעצמם מהשמנה, ומוסיפים כי הקשר היה חזק יותר בנשים מאשר בגברים.

לאור תוצאות המחקר הם מסכמים כי מניעת הריונות לא רצויים באוכלוסיה זו היא אתגר משמעותי, ומוסיפים כי על הצוות הרפואי להכיר את הרגישות הקשורה למשקל הגוף ולמגדר.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, הדגישה הכותבת את השימוש הפחות שכיח באמצעי מניעה בקרב צעירות הסובלות מהשמנה, ואת שיעור ההריונות הלא-רצויים הגבוה באוכלוסיה זו. הכותבת ציינה כי החוקרים התמקדו בגלולות למניעת הריון וקונדומים ולא בדקו שימוש באמצעי מניעה אחרים, דוגמת אמצעי מניעה ארוכי טווח. היא הסבירה כי אמצעי מניעה ארוכי טווח מומלצים לנשים הסובלות מהשמנת יתר, בין היתר בשל הסיכוי הנמוך יותר לתרומבואמבוליזם ורידי וכן לבעיות במינון התרופה בשל משקל המטופלת.

כותבת מאמר המערכת הדגישה כי דרושים מחקרים נוספים על מנת לתקף את ממצאי המחקר ולהבין את הסיבות לממצאים. היא ציינה כי הרופאים המטפלים מתקשים במקרים רבים לדון על מיניות ומשקל עם המטופלים שלהם, והוסיפה כי חשוב להרחיב את מודעות הרופאים לחשיבות הנושא.

BMJ 2010;340:c2573.

BMJ 2010;340:c2826

לידיעה במדסקייפ