ממחקר חדש עולה כי חשיפה יומיומית לפרכלורט, כימיקל תעשייתי המצוי במי שתייה ומגוון מוצרי מזון, אינה פוגעת בתפקודי בלוטת התריס בנשים הרות.
החוקרים כותבים כי למרות שכל הנשים ההרות במחקר נחשפו בדרגה נמוכה לפרכלורט, לא זוהה קשר בין חשיפה לפרכלורט ובין שינויים בתפקודי בלוטת התריס.
פרכלורט משמש לייצור חומרי נפץ, זיקוקים וכדומה. הוא מצוי גם במוצרים תעשייתיים שונים, דוגמת חומרי ניקוי ומלבינים. פרכלורט מצוי בסביבה ברמה נמוכה במי שתייה ומוצרי מזון דוגמת חלב, חיטה ומגוון פירות וירקות, ובשנת 2002 עדות לפרכלורט זוהתה בדגימות שתן מכל 2,820 המבוגרים שנבדקו.
רמות פרכלורט גבוהות מאטות את המעבר של יוד לבלוטת התריס. ממחקר בשנת 2006 עלה כי בקרב נשים עם רמות יוד נמוכות באופן מתון, באלו עם ריכוז גבוה יחסית של פרכלורט בשתן רמות הורמוני בלוטת התריס היו נמוכות יותר.
אולם במחקר החדש החוקרים לא מצאו קשר בין רמות פרכלורט בשתן ובין תפקוד בלוטת התריס בקב למעלה מ-1,600 נשים הרות עם חסר יוד.
מאחר שכל הנשים אובחנו עם חסר יוד, באופן תיאורטי, הן היו מועדות במיוחד לכל השפעה של פרכלורט על בלוטת התריס.
אחת השאלות שהחוקרים מבקשים לבחון היא אם לחשיפה יומיומית לפרכלורט השפעה כלשהי על נשים מניקות וילדיהם.
בשלב זה, סוכנות ה-EPA (Environmental Protection Agency) שוקלת אם יש לקבוע תקנות באשר לפרכלורט במי שתייה. שתי מדינות בארה”ב, קליפורניה ומסצ’וסטס קבעו כבר את התקנים שלהן בנושא.
החוקרים מבססים את הממצאים על בדיקות שנערכו ב-1,641 נשים מבריטניה ואיטליה שהיו בטרימסטר הראשון להיריון, ולקחו חלק במחקר להערכת בדיקות סקר לתפקוד בלוטת התריס.
מהבדיקות עלה כי ב-635 נשים תועדו ריכוזים נמוכים של הורמון בלוטת התריס, בעוד שביתר הנשים הרמות היו תקינות. בסה”כ, החוקרים לא מצאו קורלציה בין רמות פרכלורט בשתן ובין רמות הורמוני בלוטת התריס.
החוקרים מציינים כי אין להם תשובה להבדל בין ממצאי המחקר הנוכחי והמחקר הקודם משנת 2006, שכלל בעיקר נשים לא-הרות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!