מאת ד”ר נגה ליפשיץ

בגיליון ה-12 במאי 2010 של ה- Journal of the American Medical Association (JAMA) פורסמה סקירת ספרות מערכתית העוסקת בגישה לאלרגיות למזון. החוקרים מדווחים כי בספרות אין נתונים עקביים רבים על שכיחות הבעיה, האבחנה והטיפול.

לדברי החוקרים, בספרות הרפואית אין הסכמה גורפת על שיטות האבחנה היעילות ביותר ועל הגישה הטיפולית, גם במקרי אלרגיה שכיחים למזונות. לפיכך, הם ערכו סקירת ספרות מערכתית של כל המחקרים הקיימים על אלרגיה למזון, וכללו מחקרים עם מגוון נושאים, כולל ההיארעות, האבחנה, הטיפול ואפשרויות המניעה הקיימות. החוקרים ערכו חיפוש מחקרים בשפה האנגלית שפורסמו בשנים 1988-2009 במאגרי הנתונים PubMed, Cochrane Database of Systematic Reviews, Cochrane Database of Abstracts of Reviews of Effects ו- Cochrane Central Register of Controlled Trials. כמו כן כללו החוקרים מחקרים ישנים יותר על סמך המלצה.

הם איתרו 72 מחקרים מתאימים, אשר עסקו ב-6 מזונות המהווים 50% מכלל מקרי האלרגיה למזון: חלב פרה, ביצי תרנגולת, בוטנים, אגוזים, דגים וצדפות. מתוצאות הסקירה עולה כי למעלה מ-1-2% אך פחות מ-10% מהאמריקאים סובלים מאלרגיה למזון, ולא ניתן לקבוע האם היארעות הבעיה היא במגמת עליה.

החוקרים מסבירים כי למונח “אלרגיה למזון” אין הגדרה אוניברסאלית מקובלת. הם מדווחים כי בהשוואה למבחן תגר עם האוכל החשוד, לא נמצא יתרון מובהק ל-2 תבחיני אלרגיה נוספים הכוללים תבחין עורי (Skin-prick test) או מדידת IgE ספציפי למזון. כמו כן, לא נמצא תוקף לשיטות בדיקה אחרות.

החוקרים מציינים כי הגישה הראשונית לאלרגיה למזון כוללת דיאטת אלימינציה, שבה מסירים מהדיאטה מזון בודד בכל פעם. לדבריהם, גישה זו נבדקה במחקר אקראי מבוקר אחד בלבד. הם כותבים כי אימונותרפיה לא אושרה עדיין לטיפול באלרגיה למזון, אך הדגימה יעילות קצרת טווח בחלק מהמחקרים. עם זאת, לא נערכו מחקרים להערכת היעילות ארוכת הטווח, הבטיחות ושיטות המתן של אימונותרפיה במקרי אלרגיה למזון.

בנוגע לאלרגיה לחלב פרה בתינוקות, החוקרים מפרטים כי לא קיימות הגדרות ברורות לתינוקות בסיכון גבוה או לפורמולה הכוללת חלבונים שעברו הידרוליזה (hydrolyzed formula). בנוסף, השימוש בפרוביוטיקה לטיפול באלרגיה (בשילוב עם פורמולה עם חלב אם) טרם נבדק.

לדברי החוקרים, הנתונים המעטים הקיימים בספרות הובילו לאבחנת-יתר של אלרגיה למזון, ומסבירים כי זהו מצב בעייתי. אבחנת-יתר או אבחנה שגויה של אלרגיה למזון עלולות למסך על המקרים האמיתיים של אלרגיה למזון, וליצור רושם מוטעה אצל הציבור כי אלרגיה למזון היא מצב רפואי קל וטריביאלי.

בין מגבלות הסקירה ניתן לציין את מגבלות המחקרים שנכללו, הטרוגניות של המחקרים, ואת הגבלת החיפוש לשפה האנגלית. כמו כן, היעדר סטנדרטים אבחנתיים מנע השוואה של הממצאים עם תצפיות קודמות.

החוקרים מסכמים כי אמנם קיימים פרסומים רבים הנוגעים לאלרגיה למזון, אך לא קיימים נתונים מבוססי ראיות רבים. הם מוסיפים כי יש צורך בקריטריונים ברורים להגדרת אלרגיה למזון ובהנחיות מקובלות לאבחנה ולטיפול.

JAMA. 2010;303:1848-1856.

לידיעה במדסקייפ