כאשר נשים בסיכון ללידה מוקדמת מטופלות בסטרואידים, אך אינן יולדות בתוך שבעה ימים, מחזור טיפול שני בסטרואידים עשוי להביא לשיפור התפקוד הריאתי ביילודים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-American Journal of Obstetrics & Gynecology.

מהממצאים עולה כי טיפול חוזר הביא לשיפור בהיענות הנשימתית וכן לשיעורים נמוכים יותר של RDS (Respiratory Distress Syndrome).

החוקרים מציינים כי מחזור טיפול בודד בסטרואידים, בין 24-34 שבועות היריון, הינו הטיפול הסטנדרטי בנשים בסיכון ללידה מוקדמת. עם זאת, הם מוסיפים כי התגובה האופטימאלית למחזור טיפול טרום-לידתי בסטרואידים חלה במידה והטיפול ניתן לפחות 24 שעות ופחות משבעה ימים לפני הלידה.

במאמר מדווחים החוקרים על השפעות מתן מחזור טיפול שני בסטרואידים, לנשים שלא ילדו לפחות 14 ימים לאחר מתן מחזור הטיפול הראשון.

מדגם המחקר כלל 85 נשים, כולן לאחר 26-34 שבועות היריון, וכולן בסיכון ללידה מוקדמת.

44 נשים חולקו באקראי לטיפול בשתי זריקות לתוך השריר של Betamethasone במינון 12 מ”ג, במרווח של 24 שעות, ו-41 נשים חולקו לפלסבו. הנשים קיבלו מחזור טיפול ראשון לאחר 27 שבועות היריון, בממוצע; הן קיבלו את מנת המחקר לאחר כ-30 שבועות, בממוצע.

הסקירה כלל 56 תינוקות בכל קבוצה. החוקרים העריכו את התפקוד הריאתי של היילודים בתוך 72 שעות מהלידה ולפני שהתינוקות קיבלו טיפול בסורפקטנט.

בקבוצת ההתערבות תועדה היענות נשימתית פסיבית גבוהה יותר, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (1.21 mL/cm H2O/kg לעומת 1.01 mL/cm H2O/kg,  p=0.04).

התועלת הריאתית הייתה בולטת יותר בתינוקות שנולדו לאחר 34 שבועות היריון, או מוקדם יותר (44 בקבוצת ההתערבות, 39 בקבוצת הביקורת). מניתוח תת-קבוצה שהוגדרה מראש עלה כי ההיענות הנשימתית עמדה על 1.17 mL/cm H2O/kg בקבוצת ההתערבות לעומת 0.90 בקבוצת הביקורות (p=0.04).

שיעור נמוך יותר משמעותית של תינוקות בקבוצת הטיפול נזקקו ל-30% חמצן לפחות, או 40% חמצן לפחות (למרות שמדד זה לא היה יעד עיקרי של המחקר). עם זאת, לא תועד הבדל מובהק בין הקבוצות מבחינת מדדי FRC (Functional Residual Capacity).

שיעורי RDS היו נמוכים יותר בקבוצת ההתערבות, עם הבדל מובהק בניתוח הממצאים לפי תת הקבוצה שהוגדרה מראש (34% לעומת 56%,  p<0.05).

החוקרים כותבים כי היענות נשימתית טובה יותר מתורגמת לתוצאות נשימתיות טובות יותר מבחינה קלינית, עם דרישה פחותה לחמצן ונטייה לשיעורי RDS נמוכים יותר. הם מציינים כי ניתן לעודד את פעילות המערכת האנזימטית האחראית לייצור סורפקטנט, למרות טיפול טרום-לידתי קודם בסטרואידים.

החוקרים ממשיכים לעקוב אחר החולים. בנוסף, על-בסיס הממצאים, הם קוראים לערוך מחקר מבוקר וגדול יותר של חולים בסיכון גבוה, עם ניטור ארוך-טווח אחר התפקוד הריאתי, הגדילה וההתפתחות.

Am J Obstet Gynecol. Published online March 15, 2010

לידיעה במדסקייפ