מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של הירחון Journal of Pediatrics עולה כי למעלה מ-7% מבנים אמריקאיים ו-5% מבנות אמריקאיות סובלים מהשמנת יתר קיצונית.

החוקרים טוענים כי המלצות ה-American Medical Association וה-Centers for Disease Control and Prevention (CDC) בנוגע למניעה, הערכה וטיפול בהשמנת יתר בגילאי הילדות מבוססות על מידע מוגבל באופן יחסי ביחס להשמנת יתר קיצונית ברמת האוכלוסייה, וכי לא קיים מידע אודות מגמות רסצנטיות בנושא. כמו כן, לא ברור עדיין מה גודל העול הכלכלי וההשלכות הבריאותיות של מצב זה.

לעומת זאת, קיים לדברי החוקרים מידע מהימן ביחס לשכיחות הלאומית של השמנת יתר בגילאים אלו, המערבת 17.1% מהבנים ו-15.5% מהבנות. על מנת לקבוע מהי שכיחות השמנת היתר הקיצונית באוכלוסייה רב תרבותית ומגוונת מבחינה גזעית, ביקשו החוקרים לערוך מחקר חתך הכולל 710,949 ילדים בגילאי שנתיים עד 19 שנים. החוקרים מציינים כי כמחצית מהילדים היו ממוצא היספאני. כל הילדים גויסו למחקר בין השנים 2007 ו-2008 ממערכת שירותי בריאות בה תועדו נתונים אודות גובה ומשקל, וזאת באמצעות גיליונות רפואיים ממוחשבים.

החוקרים עשו שימוש בהגדרות ה-CDC להשמנת יתר ולעודף משקל, ולפיהן: השמנת יתר קיצונית הוגדרה כמשקל גבוה פי למעלה מ-1.2 אחוזון ה-95, או לחילופין מדד מסת גוף (BMI) של 35 kg/m2 ומעלה; השמנת יתר הוגדרה כמשקל גבוה מאחוזון ה-95, או BMI של 30 kg/m2 ומעלה; ועודף משקל הוגדר כמשקל גבוה מאחוזון ה-85, או BMI של 25 kg/m2 ומעלה.

החוקרים מדווחים כי בנים רבים יותר סובלים מהשמנת יתר קיצונית לעומת בנות (7.3% ו-5.5%, בהתאמה), וכי נצפו הבדלים בין-מיניים ובין-גזעיים. כך למשל, בבנים הגיעה ההימצאות של השמנת יתר קיצונית לשיא בגיל עשר שנים, לעומת גיל 12 שנים בבנות. למעשה, בבנות נצפה שיא נוסף בגיל 18 (p = 0.036 עבור הקשר בין גיל ומין). לאחר גיל 18 השתווה שיעור השמנת היתר הקיצונית בין המינים.

בנוסף, מצאו החוקרים כי בנים ממוצא היספאני ובנות שחורות היו האוכלוסיות בעלות השיעורים הגבוהים ביותר של השמנת יתר קיצונית (11.2% ו-11.9%, בהתאמה). אחוז הסובלים מהשמנת יתר קיצונית היה הנמוך ביותר בקרב ילדים שמוצאם באיים באסיה הפאסיפית (2.2%) ובילדים לבנים ממוצא שאינו-היספאני (3.3%). החוקרים מוסיפים כי ילדים המצויים בהשמנת יתר קיצונית היו בסיכון גבוה לסבול ממצבים רפואיים שונים, לרבות מחלת לב, סוכרת מסוג 2, מחלת כבד שומנית והפרעות במפרקים, וזאת עשורים לפני אלו המצויים במשקל תקין.

החוקרים מסבירים כי ילדים הסובלים מהשמנת יתר קיצונית עשויים להמשיך ולסבו ממצב זה כמבוגרים, על כל ההשלכות הבריאותיות הנלוות לכך. ללא שינויים משמעותיים באורח החיים, ילדים אלו צפויים לדבריהם להראות תוחלת חיים קצרה ב-10 עד 20 שנים ולפתח בעיות בריאותיות כבר בגילאי העשרים לחייהם, כאלו הנצפים בדרך כלל בבני 40 עד 60.

החוקרים מזכירים כי חסר היה מידע אודות גזע ומוצא אתני עבור למעלה ממחצית מהמשתתפים. עם זאת, ממצאי המחקר לא השתנו לדבריהם כשנותחו רק הנתונים של אלו עבורם מידע זה היה זמין. בנוסף, מאחר והנתונים הוקלדו ידנית (לגיליונות הרפואיים הממוחשבים), הם מציינים כי יתכן והיו אי דיוקים. מגבלה נוספת של המחקר הינה לדבריהם כי יתכן והתוצאות הושפעו מהנסיבות בהן נמדד משקלם של הילדים, כששיעור לא ידוע שלהם נשקלו כשהם נועלים נעליהם ו/או לבושים בביגוד חורפי וכבד יותר.

החוקרים טוענים כי יש צורך במחקרים נוספים שיבחנו את ההשלכות של השמנת יתר קיצונית ושל הטיפול בה. הם מתארים כי ככעת בכוונתם לכמת את הסיכונים הבריאותיים ואת ההשפעות ארוכות הטווח הקשורות בהשמנת יתר קיצונית, לקבוע אילו אוכלוסיות מושפעות במידה הרבה ביותר, ולפתח אסטרטגיות לטיפול באוכלוסייה על מנת לצמצם סיכונים אלו.

J Pediatr 2010

לידיעה במדסקייפ