נטילת סטטינים ע”י נשים מפחית את הסיכון לאירועי תחלואה קרדיווסקולארית בכשליש, ירידה בסיכון הדומה לזו שתועדה בגברים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם במהדורת 9 במרץ של Circulation.

לדברי החוקרים, קיימת מחלוקת בנוגע לטיפול בסטטינים בנשים ללא מחלה קרדיווסקולארית, לאור העדר עדויות המצביעות על תועלת. החוקרים ניתחו את תוצאות מחקר JUPITER, תוך הערכת התוצאות הספציפיות לפי מגדר, וערכו מטה-אנליזה של מחקרים להערכת הטיפול בסטטינים, שהתמקדו בנשים.

מחקר JUPITER כלל 6801 נשים בגיל 60 ומעלה, ו-1,101 גברים בגיל 50 ומעלה. בכולם תועד רמות גבוהות של C-Reactive Protein (לפחות 2 מ”ג לליטר) וערכים תקינים-עד-נמוכים של LDL (עד 130 מ”ג לד”ל). המשתתפים נטלו Rosuvastatin (קרסטור) או פלסבו בכל יום.

מטה האנליזה כללה 7 מחקרים למניעה ראשונית, עם 13,154 נשים עם 240 אירועי תחלואה קרדיווסקולארית ו-216 מקרי תמותה.

בהשוואה לגברים במחקר JUPITER, בנשים תועד שיעור אבסולוטי נמוך יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, ל-100 שנות-אדם (0.57 לעומת 0.88 בקבוצת Rosuvastatin ו-1.04 לעומת 1.54 בקבוצת הפלסבו) אך בשני המינים תועדה ירידה של כ-44% בסיכון היחסי.

מניתוח נוסף של הממצאים עולה כי טיפול בסטטינים הביא לירידה משמעותית בשיעורי רה-וסקולריזציה ואנגינה לא-יציבה בנשים, אך לא השפיע על אירועים קרדיווסקולאריים אחרים.

במטה האנליזה, טיפול בסטטינים בנשים הפחית את שיעורי האירועים הקרדיווסקולאריים הראשוניים ב-37% (p<0.001), אך ללא השפעה משמעותית על התמותה הכוללת.

לאחר שהתייחסו לממצאי מחקר JUPITER ומטה האנליזה, החוקרים סיכמו וכתבו כי טיפול בסטטינים הביא לירידה יחסית של כשליש באירועי תחלואה קרדיווסקולארית ראשונית בנשים, תועלת דומה לזו שתועדה במחקרים קודמים בגברים.

Circulation2010;121:1069-1077

לידיעה במדסקייפ