בילדים הנחשפים לטיפול במוקסיפן (Amoxicillin) במהלך 60 ימים מזיהום בדרכי השתן, קיים סיכון מוגבר לפתוגנים עמידים למוקסיפן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Pediatrics.

לדברי החוקרים, רופאים המטפלים בילדים צריכים לשקול את הקשר הנ”ל כאשר בוחרים בטיפול אמפירי כנגד זיהום בדרכי השתן.

הממצאים מבוססים על מדגם רטרוספקטיבי שכלל 533 ילדים, בגילאי 6 חודשים עד 6 שנים, עם אירוע ראשון של זיהום בדרכי השתן בין השנים 2001 ו-2006.

במטרה להעריך את ההשפעה של חשיפה לטיפול אנטיביוטי לאחרונה על הסיכון לפתוגנים עמידים לטיפול אנטיביוטי בילדים אלו, החוקרים בחנו את החשיפה של כל ילד למוקסיפן (Amoxicillin), אוגמנטין (Amoxicillin-Clavulanate), Cefdinir, רספרים (Trimethoprim-Sulfamethoxazole), או אזניל (Azithromycin) בחודשים שלפני הופעת זיהום בדרכי השתן.

21% מהילדים נחשפו לאחת מהתרופות הללו במהלך 120 ימים טרם הופעת זיהום בדרכי השתן; 14% נחשפו במהלך 60 הימים שקדמו לזיהום ו-8% נחשפו פחות מחודש טרם הזיהום.

החוקרים מדווחים כי מבין כל הטיפולים שנבחנו, רק מוקסיפן השפיע על הסיכון לעמידות. באופן ספציפי, חשיפה למוקסיפן בתוך 30 ימים ובין 31-60 ימים לפני אבחנת זיהום בדרכי השתן, הביאה לעליה של פי 3.6 ופי 2.8 בסיכויים לעמידות למוקסיפן, בהתאמה. חשיפה למוקסיפן בתוך 30 ימים לוותה בסיכון מוגבר פי 3.9 לעמידות לאוגמנטין.

החוקרים כותבים כי היקף הקשר בין חשיפה לטיפול אנטימיקרוביאלי ובין עמידות ירד ככל שחלף זמן מהחשיפה. הם מוסיפים כי הם שמחו לגלות כי לא מדובר בהשפעה ארוכת-טווח.

ממצאי המחקר מעידים על ההשפעה של טיפול אנטימיקרוביאלי על התפתחות עמידות ברמת הפרט. מהתוצאות עולה כי הפחתת שימוש שגוי בטיפול אנטימיקרוביאלי צפוי לצמצם את העמידות לטיפול אנטימיקרוביאלי בילדים.

Pediatrics 2010

לידיעה במדסקייפ