ממחקר חדש עולה כי Doxercalciferol  עשוי להביא לירידה משמעותית ברמות PTH (Parathyroid Hormone) בחולים עם מחלת כליות כרונית. עם זאת, בסיכומו של דבר, החוקרים לא מצאו הבדלים מובהקים בין Doxercalciferol  ובין Cholecalciferol בהפחתת רמות PTH בחולים עם מחלת כליות.

החוקרים מסבירים כי לפי ההנחיות המעודכנות, בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3 או 4 יש לערוך בדיקות להערכת חסר וויטמין D, ובמקרים חיוביים יש לטפל ב-Calciferol. עם זאת, עדיין אין מחקרים פרוספקטיביים להערכת גישה זו, בהשוואה למתן סטרולים פעילים של וויטמין D, דוגמת Calcitriol, Doxercalciferol , או Paricalcitol.

במחקר אקראי בן 3 חודשים, בחולים עם חסר וויטמין D ומחלת כליות כרונית בשלב 3 או 4 והיפרפאראתירואידיזם, החוקרים ערכו השוואה בין Cholecalciferol במינון גבוה (4000 IU ביום למשך חודש, ולאחר מכן 2000 IU ביום), ובין Doxercalciferol  (0.5 מיקרוגרם, שתי טבליות ביום).

מבין 55 חולים שחולקו באקראי, 47 נכללו בסקירה (22 מקבוצת Cholecalciferol ו-25 מקבוצת Doxercalciferol ). ההבדל היחיד בתחילת המחקר בין הקבוצות היו ערכי GFR גבוהים יותר בקבוצת Doxercalciferol  (36.4 לעומת 29.6 מ”ל לדקה, p=0.02).

החוקרים תיעדו ירידה של 27% ברמות PTH בקבוצת Doxercalciferol  (p=0.002) וירידה של 10% עם Cholecalciferol (p=0.16). ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית.

כצפוי, וויטמין D עלו משמעותית בקבוצת Cholecalciferol (מ-14.0 ל-37.2 ננוגרם למ”ל, p<0.001), אך לא תועד שינוי בקבוצת Doxercalciferol  (p<0.001 בין הקבוצות).

בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3 (GFR = 30-59 מ”ל לדקה), רמות PTH ירדו ב-15.9% עם Cholecalciferolו ב-25.1% עם Doxercalciferol  (p<0.5 בין קבוצות הטיפול). בחולים בשלב 4 (GFR = 15-29 מ”ל לדקה), רמות PTH ירדו ב-1.3% בקבוצת Cholecalciferol לעומת 30.3% בקבוצת Doxercalciferol  (p=0.1 בין קבוצות הטיפול).

מניתוח סטטיסטי תוך תקנון לתרופה ולשלב מחלת כליות כרונית, לא תועד הבדל בין הקבוצות באחוז השינוי ברמות PTH (p=0.37). החוקרים לא מצאו הבדל מובהק בין הקבוצות גם בריכוז הסידן בדם או בהפרשת סידן בשתן.

Clin J Am Soc Nephrol 2010

לידיעה במדסקייפ