ממחקר חדש, שפורסם בגליון דצמבר של Pediatrics, עולה כי אסתמה עשויה להוות מחסום להשתתפות בפעילות גופנית של ילדים הסובלים מהמחלה, דבר המגביר את הנטיה להשמנת-יתר באוכלוסיה זו. שיטות לעידוד פעילות גופנית בקרב ילדים עם אסתמה, עשויה להגן על הבריאות הנפשית והגופנית של הילדים.

במסגרת מחקר-חתך , השוו החוקרים בין הרגלי פעילויות גופניות, מדדי BMI, ובריאות נפשית, בקרב ילדים חולי אסתמה, אל מול ילדים עם מחלות אחרות. במחקר נכללו ילדים בגילאי 7-14, שהגיעו לאישפוז במרפאות אסתמה בבתי חולים (קבוצת חולי אסתמה, n=56), או ילדים שאושפזו בשל מחלות אף-אוזן-גרון או מחלות עור (קבוצת ילדים ללא-אסתמה, n=61).

מדדי BMI הממוצעים היו גבוהים יותר בקרב חולי אסתמה, בהשוואה לקבוצת החולים ללא-אסתמה (20.78 מול 18.82, בהתאמה, p=0.008). שיעורי השמנת יתר היו גבוהים יותר בקרב חולי אסתמה (21.4% לעומת 6.6%).

ילדים עם אסתמה דיווחו על השתתפות מעטה יותר בפעילויות גופניות, בהשוואה לילדים ללא אסתמה (חציון של 4 פעמים ביום, לעומת 6 ביום, בהתאמה, p=0.002). הפקטור המנבא החדש ביותר למדדי פעילות גופנית נמוכים, היו אסתמה, ולאחריה גיל צעיר.

ילדים בקבוצת חולי אסתמה סבלו בשיעור גבוה יותר מהפרעות אמוציונליות, אך באלו שהיו פעילים יותר, הבריאות הנפשית היתה טובה יותר.

סה”כ, 60.7% מההורים בקבוצת חולי אסתמה ראו במצב הבריאותי של הילד שלהם כמחסום לביצוע פעילות גופנית, בהשוואה ל-11% מההורים בקבוצת החולים ללא-אסתמה. בדומה, מספר גדול יותר של ילדים בקבוצת חולי אסתמה ראו במצבם הבריאותי מחסום לפעילות גופנית (66.1% לעומת 11.5% מהילדים בקבוצת החולים ללא-אסתמה).

לסיכום, המחקר מציב דגש על חשיבות ההתייחסות למחסומים לביצוע פעילות גופנית בקרב ילדים חולי אסתמה, ומזהה את הצרכים להתערבות יעילה בכדי לעודד פעילות גופנית. לדבריהם, אם ילדים לא יזכו לחוויה מתגמלת בעקבות הפעילות הגופנית, הם יתקשו לשמור על רמה מספקת של פעילות גופנית ומשקל תקין בגיל ההתבגרות.

Pediatrics 2006;118:2443-2449.

לידיעה במדסקייפ