בכנס השנתי של American College of Rheumatology Association of Rheumatology Health Professionals Annual Scientific Meeting (ACR-ARHP) דווח כי טיפול מוקדם ועצירת התקדמות המחלה משפיעה משמעותית על המוגבלות בעבודה של חולים הסובלים מ-RA (Rheumatoid Arthritis) או PsA (Psoriatic Arthritis).

המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון את הקשר בין משך המחלה וההשפעות על היבטי התעסוקה, באמצעות נתונים ממחקרים גדולים בנושא RA ו-PsA.

החוקרים בחנו את הנתונים מ-3 מחקרים 428 נבדקים עם מחלת RA פעילה למרות טיפול ב-Methotrexate במחקר ATTRACT,  1004 משתתפים עם מחלת RA פעילה של 3 שנים או פחות, שלא טופלו ב-Methotrexate ממחקר ASPIRE,  ו-200 משתתפים עם מחלת PsA פעילה, שקיבלו טיפול אנטי-אינפלמטורי במחקר IMPACT II.

החוקרים העריכו את מצב התעסוקה של המשתתפים בתחילת המחקר, כפי שנמסרו מפי הנבדקים, וכן נתונים אודות התפקוד הגופני שנאספו באמצעות שאלונים (HAQ).

הם בחנו את הנתונים לזיהוי קשר בין תעסוקה וגיל, מין, משך המחלה והתפקוד הגופני, ולאחר מכן נעזרו במודלים ספציפיים לגיל ומין, בכדי להעריך את הסבירות לתעסוקה על-פי משך המחלה בחולים עם מחלה מתונה עד קשה (HAQ=1.50).

הם מצאו כי בקרב חולים מתחת לגיל 65, 63% נבדקים עם RA מוקדם (משך מחלה של 3 שנים או פחות), הועסקו, לעומת 41% עם מחלה ארוכה (משך מחלה של מעל 3 שנים).

כ-72% מהנבדקים עם PsA עם משך מחלה ממוצע של 7.7 שנים, היו מועסקים בזמן הבדיקה.

מניתוח התוצאות עלה כי קיים קשר משמעותי בין התפקוד הגופני, הגיל ומשך המחלה עם התעסוקה, הן בקרב חולי RA והן בקרב חולי PsA.

מניתוח התוצאות עולה כי בגברים בגיל 45 עם RA, עם מוגבלות ברמה בינונית (HAQ=1.5) במשך 15 שנים, הסיכוי להעסקה ירד לאחר 5, 10 ו-15 שנים מהתחלת המחלה, בהתאמה, מ-0.69 ל-0.62, 0.54 ו-0.46, וההעסקה במשרה מלאה ירדה מ-0.64, ל-0.55, 0.43 ו-0.33.

ניתוח הנתונים עבור נשים עם RA העלה תוצאות דומות. אולם, באותו גיל, עם משך מחלה זהה ומוגבלות דומה, הסיכוי להעסקת נשים היה נמוך יותר, בהשוואה לגברים.

בחולי PsA נרשמה ירידה דומה בסיכויי ההעסקה ועבודות במשרה מלאה, בהתאם למשך המחלה, בדומה לחולי RA.

החוקרים מצאו כי כאשר לוקחים בחשבון כי המוגבלות מתקדמת מ-HAQ של 1.5, בשיעור של 0.25 כל 5 שנים, הסיכוי להעסקה יורד בקצב תלול הרבה יותר. אולם, אם המוגבלות השתפרה מ-1.5 ל-1.25, ונשמרת ברמה זו, אזי הירידה בסיכויי ההעסקה נמוכה יותר באופן משמעותי, בהשוואה למודלים בהם לא חל שיפור במדדי HAQ.

משך המחלה והתפקוד הגופני הם הפקטורים החשובים ביותר הקשורים בחוסר תעסוקה בחולי RA ו-PsA. האטת התקדמות המחלה, שיפור התפקוד הגופני, וטיפול מוקדם יותר בחולים, משפיעים משמעותית על המוגבלות בעבודה.

לידיעה ב-DocGuide