שיווק ומנהל רפואי

אסטרטגיית חכה וראה בטיפול בדלקת האוזן התיכונה

דלקת האוזן התיכונה הינה האבחנה הנפוצה ביותר בגינה ילדים מקבלים טיפול אנטיביוטי. מחקרים רבים בדקו את שיטת “חכה וראה” בהם הורים נתבקש להמתין עם הטיפול האנטיביוטי עד שילדם מבריא או שמצבו החמיר תוך 48 שעות. אף אחד ממחקרים הללו לא התייחס לילדים עם דלקת אוזניים קשה במיוחד.

מטרת העבודה להעריך את יעילות גישה “חכה וראה” לעומת מתן טיפול אנטיביוטי מיידי ולהעריך את יעילות הגישות הן מבחינת הטיפול בקליניקה והן מבחינת תופעות הלוואי של הטיפול האנטיביוטי.

המחקר כלל ילדים בגילאים 6 חודשים עד 12 שנים הסובלים מדלקת אוזן תיכונה שנבחרו בצורה אקראית לקבל טיפול אנטיביוטי מיידי או להיות מטופלים בשיטת “חכה וראה”. כל הילדים קבלו איבופרופן וטיפות otic לטיפול ביתי. עוזר מחקר שאינו מודע לקבוצה אליה שייך הילד ביצע שאלון טלפוני 4, 6, 11, 14, 30 ו-40 ימים לאחר הגעתם לקבלת טיפול ראשוני.

התוצאות שנבדקו למעשה היו מידת השימוש במרשמים לאנטיביוטיקה והמהלך הקליני של החולים.

המחקר כלל כ- 300 חולים שחולקו באופן אקראי לשתי הקבוצות. היה ניכר כי פחות חולים בקבוצת “חכה וראה” השתמשו במרשמים לאנטיביוטיקה לעומת חולים מהקבוצה השניה. לא נצפה הבדל ניכר בין שתי הקבוצות מבחינת הקליניקה במובנים של חום, כאבי אוזניים או ביקור נוסף לרופא.

בקבוצת ה”חכה וראה” חום וכאבי אוזניים היו הגורמים שהובילו לשימוש במרשם לאנטיביוטיקה.

גישת “חכה וראה” הורידה את השימוש באנטיביוטיקה בקרב ילדים בין הגילאים 6 חודשים ו- 12 שנים עם דלקת אוזן תיכונה ב- 50-60%. כן נמצא שבקבוצה בה השימוש באנטיביוטיקה היה מיידי משך כאבי האוזניים היה קצר יותר ומכאן ששימוש באנטיביוטיקה מקצר את משך כאבי האוזניים. ניתן לגשר על פער זה בשימוש בטיפות otic ואיבופרופן.

בקבוצה בה נעשה  שימוש מיידי באנטיביוטיקה שיעור תופעות הלוואי כגון שלשולים הייתה פי 2-3 מהקבוצה שניה שנקטה בגישת “חכה וראה”.

כמו כן שיעור החזרה של המחלה כנמדד לפי פנייה חוזרת לרופא היה זהה בין שתי הקבוצות.

מגבלות המחקר הינן שההורים בחרו את הקבוצה אליה הם שייכים מעצם הבחירה בסוג הטיפול. כמו כן היו קשיים במעקב ממושך יותר של 30-40 יום אך עדיין מרבית המידע נצבר משתי שיחות הטלפון הראשונות עם ההורים. לא בוצע ווידוא שלכל הילדים אכן הייתה דלקת אוזן תיכונה ולא הוערכה חומרת הדלקת.

לבסוף עבודה זו אינה מסוגלת לאתר תוצאות נדירות וסיבוכים כגון מסטוידיטיס והאם הם נוטים להופיע יותר בקבוצה זו או אחרת.

עדיין, עבודה זו הדגימה כי טיפול בדלקת האוזן התיכונה בגישת “חכה וראה” מוריד באופן ניכר את השימוש באנטיביוטיקה ומציע למחלקות מיון גישת טיפול אלטרנטיבית לטיפול אנטיביוטי מיידי. עד כה הורים שנקטו בגישת “חכה וראה” היו כאלו שקיבלו המלצה לנקוט בגישה זו ע”י הרופא המטפל. עבדוה זו הינה הראשונה בה טיפול זה הומלץ להורים המסגרת מיון. רופאים רבים מתקשים באימוץ גישת “חכה וראה” בעיקר משום שהם חשים כי ההורים מצפים מהם למענה מיידי לרוב בתצורה של טיפול אנטיביוטי.

בסופו של דבר יש לשקול את תופעות הלוואי של טיפול אנטיביוטי כגון הפרעות גסטרואינטסטינאליות, תופעות אלרגיות ועמידות לפתוגנים שונים אל מול התועלת שבטיפול במחלה שהיא לרוב  self limiting.


Wait-and-See Prescription for the Treatment of Acute Otitis Media: A Randomized Controlled Trial, David M. Spiro, JAMA. 2006;296:1235-1241

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה