שעות ערב מאוחרות בינואר,  בחוץ קר וגשום, מדי פעם מדליק ברק את השמים ורעם מתגלגל מפר את רחש המטר המתחזק. זה הזמן לשבת בניחותא, להתרווח אל מול המחשב ללגום מכוס משקה חמים ולקרוא על… לחץ, לחץ ומתח בעבודה, האם הם מוסיפים לחיינו ואיך להתמודד מולם ?

ה JBJS ייחד את הסימפוזיון של חודש ינואר לנושא זה. לחץ יכול להוסיף פלפל לחיים אך יכול להיות גם נשיקת המוות. לחץ בעבודה מוגדר כריגוש גופי ומוחי הנובע מדרישות פיזיות או פסיכולוגיות במסגרת העבודה. לחץ כשלעצמו אינו בהכרח מזיק וידוע כי לחץ הנשלט בצורה נאותה יכול להביא לביצועי שיא אך הוא עלול להפוך למתח מוגבר (STRAIN) המוגדר כסטייה פסיכולוגית או התנהגותית או פיסיולוגית (ויתכן שילוב של 3 הגורמים) מהנורמה. מתח מוגבר בעבודה מזיק ועלול לגרום למשל למחלות לב כליליות, דיכאון, שימוש בסמים ושחיקה. לחץ קשור בצורה ישירה או עקיפה ל7 מעשר סיבות המוות המובילות בחברה. באופן ישיר לחץ קשור למחלות לב, שבץ מוחין, פציעות, התאבדות, ורצח. למחלות ממאירות, דלקת כבד כרונית, אמפיזמה וברונכיטיס קשר עקיף ללחץ בעבודה. אין אדם עמיד ללחץ, כל אחד, גם החזק והמנוסה עלול להיפגע ממצב לחץ אינטנסיבי במיוחד, לחץ כרוני או אירועי לחץ תכופים.

גם כאן כמו במחלות האורגניות מניעה היא המפתח לבעיה. המאמר מתרכז בדרכי מניעה ב 3 שלבים: במסגרת מניעה ראשונית מטפלים במקורות הלחץ וסיבותיו כמו הדרישות בעבודה. מניעה שניונית כוונתה לשנות את תגובת הנלחץ למשל דרך הירגעות או ספורט ומניעה שלישונית כוונתה לעזור לסובלים מתגובות לחץ וכוללת טיפול רפואי פסיכולוגי והתנהגותי.

מנהלים חשופים למערכת דרישות הגורמת לתגובות לחץ. מנהלים חיוביים חזקים יכולים לספק לעובדיהם (כולל לרופאים, מנתחים, פיזיותירפיסטים…) אווירה מגינה ומונעת מתגובות לחץ. יחסי אימון ישירים ותקשורת בין אישית ספונטאנית בקרב צוות העובדים מסייעת מאד להתמודד במצבי לחץ. התמיכה החברתית היא הכלי החזק ביותר למניעת תגובות לחץ, וביכולתה למנוע את הפיכת הלחץ (STRESS) למתח מוגבר (STRAIN).

סימני לחץ בקרב רופאים ומנתחים

התכונות החיוניות למנהל המצליח ולאורטופד המנתח להתמודד בלחץ, כוללות כישורים ויכולות בתחומים רבים. עליהם להיות אינטליגנטים, מיומנים במקצוע, מנוסים, ולהוות דמויות לחיקוי עבור העובדים. לכן חשוב כל כך להמשיך ולרכוש ניסיון מקצועי ולהתנסות בהדרכה ובהוראה.

המציאות בה המנתחים פועלים כוללת בין השאר עומס תורים, ציפיות גבוהות מקהל המטופלים תחרות וחוסר בכוח אדם. מציאות זו גורמת ללחץ ומתח, המובילים לשחיקה. שחיקה אופיינית מאד למקצוע הרפואה והיא עלולה לגרום לתשישות נפשית ומשבר זהות המתבטאים בתחושות של אכזבה, חוסר שביעות רצון, ביצועים ירודים, וסיכון להחלפת מקום עבודה. את התסמינים המוקדמים לשחיקה ניתן לכלול ב-3 סעיפים:

1. בתפקוד בעבודה יש סכנה לטעויות. היעילות, המרץ והמוטיבציה ירודים.

2. סימפטומים גופניים הכוללים עייפות ותשישות, כאבי ראש ו/או הפרעות במערכת העיכול וחוסר שינה.

3. סימנים התנהגותיים הכוללים רגזנות וכעס, סף תסכול נמוך וחשדנות.

סימנים מתקדמים לשחיקה כוללים שימוש בתרופות או סמים כולל אלכוהול ותרופות מרגיעות, גישה שלילית, ציניות וסרקזם, ואופייני גם בילוי זמן רב יותר בעבודה כשהתפוקה הולכת ויורדת.

מעניין לציין כי במחקרים שבדקו שחיקה בקרב אורטופדים נמצא כי דווקא בקרב המתמחים נמצאו יותר  סימנים של שחיקה מאשר בקרב הבכירים. שחיקה גבוהה יותר נמצאה בנשים העוסקות במקצוע הרפואה. שחיקה היא גם מנת חלקם של מנהלי מחלקות אקדמיות. מסתבר שאף רופא אינו עמיד בפני השחיקה…

לחץ, עבודת צוות וטעויות באורטופדיה

מנתחים נוטים להכחיש את הקשר בין העייפות והביצועים בעבודה. בנוסף, המנתחים אינם ששים לדון בטעויות ושגיאות ניתוחיות. כאשר נחבר את הנטייה להכחיש תחושות עייפות ולחץ, עם הסירוב לקבל ביקורת מחברי צוות אחרים, ובעיקר זוטרים, נקבל מתכון בטוח לנזק, בעיקר לחולה.

רוב הטעויות באורטופדיה נובע משכחה או חוסר תשומת לב וכולל מרשמי תרופה שגויים, זיהומים ניתוחיים וניתוח של הצד הלא נכון. אגב במחקר לגבי המרשמים הלקויים, רובם המוחלט תוקן ע”י הרוקח אך לידיעת האורטופד לא הובאו הטעויות ולכן יתכן שלא יתוקנו גם בעתיד. זיהומים בניתוחים אורטופדיים מהווים בעיה חמורה ביותר. טכניקות ניתוחיות אספטיות התקדמו באופן מרשים ביותר אך יישומן דורש שיתוף פעולה מכל המעורבים  (כולל אחיות, סניטרים וכו) וכבר ציינו מה מידת נכונותו של האורטופד המנתח לקבל ביקורת ולשתף פעולה עם צוותים זוטרים.

במחקר שנערך ב1997 בארה”ב ע”י האיגוד האורטופדי נמצא כי 21% מהרופאים שענו לשאלון ניתחו לפחות פעם אחת את הצד הלא נכון! (220 רופאים). 16% דווחו כי הכינו לניתוח את הצד הלא נכון אך זיהו בזמן את הטעות. אין ספק כי טעויות אלו נובעות מעייפות ועייפות היא פועל יוצא של שחיקה.

האיזון בין עבודה ובית 

הלחץ עלול לגלוש גם מחוץ לעבודה לתחום המשפחה ולחיים האישיים של הרופא. יש למצוא את האיזון בין הדרישות העבודה, הדרישות מהמשפחה והדרישות אותן מציב הרופא מעצמו. הקונפליקט העיקרי נוצר בין העבודה והבית, והוא עלול לפגוע הן בבן/בת הזוג ובילדיו של הרופא והן בקולגות בעבודה. הבעיה מחמירה עוד יותר כאשר מדובר בשני בני זוג קרייריסטים. הסיכון עולה לאי שביעות רצון מחיי הנישואים, לסכסוכים ואף לגירושין. חוסר האיזון פוגע גם במקום העבודה. שביעות הרצון ורמת הביצועים יורדת. הרופא מרבה להיעדר מהעבודה וקיים סיכון גבוה לעזיבת מקום העבודה. חוסר האיזון בא לידי ביטוי בעיקר בקרב הרופאים השאפתנים במיוחד ההופכים לוורקוהוליקים.

מציאת האיזון בין דרישות העבודה, המשפחה והיחיד פירושה לא רק כמה זמן מקדישים לכל גורם מהשלושה אלא כמה אנרגיה, תשומת לב ומעורבות משקיעים בכל תחום.

קיימות שיטות למצוא את האיזון הנכון ואלו כוללות לקיחת אחראיות אישית, הגדרת הגבולות, התאמה של הציפיות האישיות (לא להפוך לוורקוהוליק), והגבלת מעורבות באופן מבוקר לצורך חידוש מאגרי אנרגיה. אין אנו מכונות, כולנו זקוקים למנוחה והתאוששות.

פיתוח עמידות ללחץ

איך מגיב המנהל למצבי לחץ? על המנהל ללמוד לשלוט על מערכת העצבים האוטונומית שלו על מנת להתמודד עם לחץ. זו המערכת הסימפטטית הפועלת במצבי סטרס. ללא שליטה כזו יאבד המנהל אנרגיה מרובה ומגוון התגובות שלו מצומצם ביותר. קיימות מספר טכניקות לשליטה עצמית החל מ”לנשום עמוק” וכלה במדיטציה. הבסיס להתמודדות בלחץ הוא תגובה קוגניטיבית. הרעיון הוא לא ל”הידלק” ולא  להיות כבוי לחלוטין (אפאתי) אלא להוריד את מידת החום בדרגה אחת או שתיים.

התמודדות בלחץ בקרב מנהלי אורטופדיה

מנהלים אדמיניסטרטיביים חזקים בבתי חולים עמלים לאמן ולהכשיר רופאים ומנתחים העומדים מול מצבי לחץ חוזרים ונשנים מתוך תקווה כי ימשיכו לספק תפוקה גבוהה וכי חייהם האישיים והמקצועיים לא יפגעו (או לפחות אמורים לעשות זאת…) האווירה במחלקה יכולה לפגוע או לתמוך ברופא, ולכן חובה לעודד ולהתעקש על תקשורת פתוחה, אמיתית וכנה. כך ניתן להבטיח יעילות בעבודה ומיעוט קונפליקטים בין אישיים, וכל זאת לרווחת העובדים והחולים.

כדי לקיים אווירת עבודה אופטימלית במוסד אקדמי, חיוני לספק בין היתר אפשרות לקידום אישי, השקעת זמן הגיונית, ועבודת צוות. ללא פקטורים אלו המנתחים ואנשי הצוות נתונים לרמה נמוכה של שביעות רצון בעבודה ואף לסיכון פגיעה באיכות חיי המשפחה. תשישות רגשית ואיבוד הזהות העצמית (דהפרסונליזציה) אופיינית לעוסקים במקצוע הרפואה והדרך הטובה ביותר להתמודד בהם היא יצירת מקום עבודה המבטיח יעילות וצוות העובד בשיתוף פעולה בחדר הניתוח, במעבדה ובמרפאה. התעלמות מגורמים אלו במקום העבודה רווי הלחץ מהווה מקור לטעויות שעלולות לפגוע במטופלים. האתגר הניצב בפני המנהל הוא לבנות צוות העובד בשיתוף פעולה ומקיים תקשורת אמיתית ופתוחה תוך אימון הדדי ומאפשר מתן פידבק לכל אחד מאנשי הצוות באופן הוגן וישר.

JC. Quick et al. Symposium, Stress Management Skills for Strong Leadership, Is It Worth Dying FOR? J Bone Joint Surg Am. 88:217-225, 2006

הערת העורך: במאמר נסקרו תנאים בהם עובדים רופאים בארה”ב. המציאות אולי אינה זהה למתרחש בארץ, אך הדמיון רב. אורח חיים בריא הכולל תרגול אירובי (כן, ספורט), תזונה נכונה, שינה איכותית ותרבות פנאי מפתחים יכולת עמידות בתנאי לחץ אולם מעטים האורטופדים היכולים לסגל אורח חיים כזה. על כל אחד מאיתנו למצוא את האיזון הנכון בין חיי המשפחה והבית לבין הקריירה בעבודה וההגשמה העצמית. איזון זה הוא המפתח לחיי משפחה מאושרים, שביעות רצון עצמית והצלחה מקצועית. ומה תפקידו של המנהל? תנאי החיים של רוב הרופאים מחייבים שעות עבודה ארוכות וחוסר שינה כרוני שהם מתכון בטוח לקריסה בתנאי לחץ. כאן נמדד תפקידו של המנהל לספק את האווירה הרצויה בכל מחלקה להתמודד במצבי הלחץ על מנת למנוע שחיקה של הרופאים, לשפר ולקדם את המחלקה ולקיים באופן אופטימאלי את התפקיד אליו הוכשרנו עזרה לחולים.