ממחקר חדש שפורסם בגליון ספטמבר של American Journal of Epidemiology עולה כי

הערכת סיכון קרדיווסקולרי באמצעות קריטריונים אלטרנטיביים של סינדרום מטבולי דומה להערכת הסיכון ע”י קריטריוני National Cholesterol Education Program Adult Treatment Panel 3 (NCEP). 

ממחקרים קודמים עולה כי בנוכחות סינדרום מטבולי קיים סיכון קרדיווסקולרי מוגבר, אך קיים מידע מצומצם בלבד באשר ליכולת הניבוי על פי קריטריוני NCEP.

החוקרים השתמשו בנתונים ממחקר אחר ובחנו את השפעות שינויים בקריטריוני NCEP להגדרת סינדרום מטבולי ובין תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית.

במחקר עקבו אחר 2484 נבדקים בגילאי 50-75. המשתתפים נבדקו בשנת 1989 והיו במעקב לתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית עד שנת 2000, במטרה להעריך את קריטריוני NCEP.

משתתפים משני המינים שענו על קריטריוני NCEP חולקו לפי רמות טריגליצרידים או HDL-Cholesterol . כאשר ניתחו בנפרד את המרכיבים השונים המשמשים להגדרת סינדרום מטבולי, נכחו לראות כי מדדי הסיכון הקרדיווסקולרי השתנו לפי המין ולפי נקודת הסיום. עם זאת, הסיכונים לפי Cox Model היו דומים לקריטריונים של NCEP (1.3-2.5).

מהמחקר עולה כי הסיכון הקרדיווסקולרי גדל ככל שהנבדק ענה על מספר רב יותר של קריטריוני NCEP. נמצא הבדל בשיעור העליה בסיכון בין מינים שונים – בגברים נצפתה עליה משמעותית בסיכון בנוכחות 3 קריטריוני NCEP ואילו בנשים נרשמה עליה משמעותית בסיכון בנוכחות שני קריטריוני NCEP ומעלה.

מסיבה זו, החוקרים טוענים כי מספר הקריטריונים עליהם עונה הנבדק עשוי להוות מדד יעיל יותר להערכת הסיכון, אפשרויות הטיפול ושינויי אורח חיים. כמו כן, מדד זה עשוי לספק קריטריונים שונים, יותר ספציפיים, בהתאם למין ולנוכחות גורמי סיכון נוספים.

Am J Epidemiol 2005;162:438-447

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת :

כפי שכבר דיווחנו החל לאחרונה ה”קרב” על מעמדו של הסינדרום המטבולי כאשר ה-ADA קבע שאין בסיס מדעי מספק לעשיית שימוש בהגדרות התסמונת לצרכים איבחוניים וטיפוליים.

ראה קישור לדיווח זה