מהי הגישה המתאימה ביותר לטיפול בהפרעות פניקה במסגרת המרפאה הראשונית ? שאלה זו ניסו לבחון חוקרים המציגים את תוצאות מחקרם כעת ב-Arch Gen Psychiatry . ע”פ תוצאות מחקרם עולה כי גישה המשלבת טיפול קוגנטיבי (CBT) יחד עם טיפול תרופתי משיגה תוצאות עדיפות על הגישה הסטנדרטית המקובלת ברפואה ראשונית.

הרקע לקיום המחקר הוא העובדה שמעט מחקרים נעשו לגבי טיפול בהפרעות פניקה ברפואה הראשונית, למרות שהפרעות אלה הינן שכיחות, ולעיתים קרובות גורמות לאי תפקוד בקרב מטופלים. מחקרים רבים עסקו בטיפול בדכאון ברפואה הראשונית, אך רק מעט מאוד עבודות בדקו את הטיפול בהפרעות פניקה.

מטרת המחקר הייתה כאמור לבחון את יישום הגישה המשלבת CBT עם טיפול פרמקולוגי במסגרת הרפואה הראשונית. המחקר היה אקראי, מבוקר והשווה בין קבוצת ההתערבות לבין טיפול מקובל.

המחקר בוצע ב-6 מרפאות ראשוניות הקשורות ל-3 בתי ספר לרפואה המשרתות אוכלוסיה מגוונת מבחינת אתנית וסוציואקונומית. השתתפו במחקר 232 מטופלים אשר עמדו בקריטריונים של DSM-IV המגדירים הפרעת פניקה. נכללו במחקר מטופלים הסובלים מהפרעות נפשיות ו/או גופניות במידה ואלו לא היו עם התווית נגד לטיפול או שהיה בהם אלמנט של סיכון חיים.

ההתערבות כללה 6 מפגשים שהתקיימו במהלך של 12 שבועות של תרפיה התנהגותית-קוגנטיבית (CBT) אשר הותאמה לתשתית הרפואה הראשונית, ומעקב טלפוני במשך 9 חודשים נוספים. כמו כן נעשה שימוש באלוגריתם של טיפול תרופתי שסופק ע”י הרופא הראשוני עם הדרכה של פסיכיאטר. מומחים בטיפול התנהגותי הדריכו את הרופאים הראשוניים בטיפול ב-CBT להפרעות פניקה, הן במישור ההתנהגותי והן במישור התרופתי.

נקודות הקצה העיקריות שנמדדו במחקר היו שיעור המטופלים ללא התקפות פניקה בחודש האחרון, חרדה מוקדמת מינימלית, וציון במדד אגרופוביה (פחד ממקומות פתוחים) נמוך מ-10 בשאלון פחד, ותגובה (שנמדדה במדד רגישות לחרדה מתחת לציון 20) ושינוי לאורך זמן במדד ה-WHO לאי תפקוד.

התוצאות הראו שקבוצת ההתערבות נהנתה משיפור ביחס לקבוצת הבקרה, עם ציונים גבוהים באופן משמעותי ומובהק: ב-3 החודשים הראשונים 20% מקבוצת ההתערבות לעומת 12% מקבוצת הבקרה היו ללא התקפי פניקה, ולאחר 12 חודש השיעורים היו 29% ו-16% בהתאמה. מבחינת שיעורי התגובה אלו היו 46% לעומת 27% בהתאמה לאחר 3 חודשים, ו-63% לעומת 38% לאחר 12 חודש.

גם מבחינת מדד אי התפקוד של ה-WHO נמצא שיפור גדול יותר בניקוד בקבוצת ההתערבות. תוצאות אלה הושגו למרות שיעורים דומים של הדרכה תרופתית מתאימה שניתנה לשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים איפוא שהדרכה באמצעות שיטות מוכחות של  CBT וטיפול תרופתי הניתנות במשולב במסגרת הרפואה הראשונית עם תמיכה והדרכה של מומחים לבריאות התנהגותית הינה אפשרית ואפקטיבית באופן מובהק יותר מאשר הגישה הקונבנציונלית ברפואה הראשונית של טיפול בהפרעות פניקה.

Arch Gen Psychiatry. 2005;62:290-298.