מחקר זה ניסה לבחון את האפקטיביות הרפואית והיעילות הכלכלית של שימוש בשיטת טיפול התנהגותית-קוגנטיבית (CBT ) ממוחשבת בחולים הסובלים מדיכאון או חרדה במסגרת הרפואה הראשונית.

החוקרים בדקו שיטה זו חילקו באופן אקראי 274 מטופלים לטיפול של 9 שבועות באמצעות מערכת ממוחשבת של CBT או לטיפול סטנדרטי במסגרת רפואה ראשונית (שכלל אפשרות של פסיכותרפיה, טיפול תרופתי בהתאם לבחירת הרופא המטפל).

כשליש מהמועמדים סירבו לקחת חלק בפרוטוקול הטיפולי, 27% מקבוצת ה-CBT הממוחשב נשרו מהטיפול לאחר הטיפול הראשון.

במהלך 6 חודשי מעקב משתתפי קבוצת ה-CBT הממחושב הנותרים הראו שיפור גבוה יותר ברמת הדיכאון שלהם בהשוואה לקבוצה הטיפול הסטנדרטי. כך גם לגבי רמת התפקוד החברתי והיכולת לעבוד, ורמת שביעות הרצון.

באשר להפחתה ברמת החרדה, ההשפעה נמצאה רק במקרים של מצבי חרדה חמורים. מבחינת עלויות שיטת ה-CBT הממוחשב נמצאה כיעילה כלכלית-רפואית. 

למחקר יש כמובן מגבלות יישומיות רבות: שיעור הנשירה הגבוה, הקושי להשוואה כפולת סמיות ועוד. עם זאת, נראה ששיטה זו עשוייה להתאים למטופלים מסויימים וייתכן שיש כאן הזדמנות להתאים טיפול זה באופן שישיג אפקטיביות משמעותית מצד אחד וחיסכון כספי מאידך .

Proudfoot J et al. Clinical efficacy of computerised cognitive-behavioural therapy for anxiety and depression in primary care: Randomised controlled trial. Br J Psychiatry 2004 Jul; 185:46-54.