Antihypertensive Treatment Based on Blood Pressure Measurement at Home or in the Physician’s Office

A Randomized Controlled Trial

JAMA. 2004;291:955-964.

מחקר שנערך ב 1997 דיווח שהתאמת הטיפול ביתר לחץ דם על-פי מדידות אמבולטוריות, במקום המדידות המקובלות במרפאה, הוביל לאחר 6 חודשי מעקב להפחתה באינטנסיביות הטיפול התרופתי תוך שמירה על איזון לחץ הדם, הרגשה כללית טובה ועיכוב היפרטרופיה של חדר שמאל, אך ללא הפחתה בעלות הטיפול ביתר לחץ דם.

בהשוואה למעקב אמבולטורי, מדידת לחץ דם בבית פחות יקרה. אם היא נעשית באופן סטנדרטי, למדידת לחץ דם בבית יש יתרונות דומים לאלו הנצפים במדידה אמבולטורית, כולל מספר מדידות רב יותר, העדר תסמונת ה”חלוק הלבן” וכאשר יש שימוש במכשירים אוטומטיים, העדר הטיית תוצאות הנגרמת על-ידי הבודק. יתרה מזאת, מדידה עצמית עשויה לשפר את ההיענות לטיפול ביתר לחץ הדם בהשוואה למעקב הרגיל ולהוביל לפחות ביקורים במרפאה.

מטרת מחקר זה הייתה להשוות בין שימוש במדידות לחץ דם במרפאה ובבית ככלי לקביעת הטיפול ביתר לחץ דם.

במחקר נכללו 400 משתתפים עם לחץ דם דיאסטולי של 95 mm Hg או יותר, הטיפול התרופתי ביתר לחץ דם תוקן באופן מדורג בהתאם למדידות שנעשו בבית או במרפאה.

בהתאם ללחץ הדם הדיאסטולי, רופא שלא היה מודע להשתייכות הקבוצתית קבע האם להגביר, להשאיר ללא שינוי או להפחית  את מינון הטיפול התרופתי.

התוצאות העיקריות שנבדקו היו ערכי לחץ הדם כפי שנמדדו בבית ובמרפאה, לחץ דם אמבולטורי במשך 24 שעות, עוצמת הטיפול התרופתי, מדדים אלקטרו-קרדיוגרפיים ואקוקרדיוגרפיים של מסת חדר שמאל, תסמינים כפי שדווחו בעזרת שאלונים ועלויות הטיפול.

לאחר תום תקופת המעקב שנמשכה בממוצע כשנה, כרבע מהמטופלים שמדדו לחץ דם בבית הפסיקו ליטול טיפול תרופתי להפחתת לחץ הדם, בהשוואה לכ 11% מאלו שמדדו לחץ דם במרפאה. לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות בשיעור המטופלים שהתקדמו לטיפול במספר תרופות. לחצי הדם בסוף תקופת המעקב היו גבוהים באופן מובהק סטטיסטית בקבוצה שמדדה לחצי דם בבית בהשוואה לאלו שמדדו במרפאה. הגדלה של מסת חדר שמאל ודיווח על תסמינים היה דומה בשתי קבוצות הטיפול. עלות הטיפול ל 100 מטופלים שהיו במעקב במשך חודש אחד היה נמוך רק במעט בקבוצת המדידה הביתית כ- 4500$, בהשוואה לכ- 5000$ במרפאה.

החוקרים מסכמים שהתאמת הטיפול כנגד יתר לחץ דם על-סמך מדידות ביתיות במקום מדידות במרפאה הוביל לטיפול תרופתי בעוצמה נמוכה יותר ועלויות מעט נמוכות יותר, אך גם לאיזון פחות טוב של לחץ הדם, ללא הבדלים משמעותיים בתסמינים או במסת חדר שמאל. מדידות עצמוניות אפשרו זיהוי של מטופלים עם “תסמונת החלוק הלבן”. החוקרים מציינים שממצאי המחקר תומכים בגישה מדורגת להערכת לחץ דם שבה מדידות ביתיות ואמבולטוריות מהווים אמצעים משלימים, אך לא חלופיים, למדידות לחץ דם במרפאה.

הערת העורך:

מחקר זה חוזר ומדגיש את החשיבות של מדידות ערכי לחץ דם החוץ מרפאתיות ככלי בקביעת והתאמת עוצמת הטיפול. יחד עם זאת תוצאות המאמר מדגישות את חשיבות המעקב הרפואי הקבוע בהצלחת האיזון והגברת היענות החולים לנטילת הטיפול.

למאמר