ע”פ מחקר ישראלי של ד”ר פלג בן גלים ושות’ אשר הוצג בכנס ה-71 של ה- AAOS עולה ש-MRI של הברך לצורך קביעה אם נדרש ניתוח עלול להיות כלי איבחוני מאוד לא מדוייק במידה ואינו מפוענח ע”י רדיולוג מיומן באנטומיה של מערכת השלד והשרירים.

ד”ר בן גלים חקר 1,185 מקרים של חיילים אשר עברו ארתוסקופיה ב-14 מתקנים צבאיים בין 1997 ל-1998. מתוכם, 139 עמדו בקריטריון ההכללה של המחקר שכלל MRI של הארתרוסקופיה בתוך 6 חודשים.

תוצאות ה- MRI הושוו למימצאי הניתוח של האיזורים: medial meniscus, lateral meniscus, anterior cruciate ligament (ACL),  articular cartilage .

החוקרים מצאו שיעור של 65% איבחונים חיוביים שגויים (false-positive ) ל-medial meniscus , שיעור של 43% איבחונים שגויים ל-lateral meniscus , שיעור של 47% ל-ACL ו-42% ל-articular cartilage .

להערכת ד”ר בן גלים 37% מהניתוחים שנקבעו על בסיס הפתלוגיה של ה- MRI היו למעשה לא נחוצים…הנתונים הפתיעו את החוקרים שלא ציפו לרמה כזו של איבחון שגוי וביצוע ניתוחים מיותרים.

לא הייתה דרך לקבוע אם מתקני ה-MRI היו אשמים בטעות בהעדר סטנדרד באותם 14 מתקנים. החוקרים בדקו את גישת קופות החולים ומצאו שבמרבית המקרים ההעדפה היא לביצוע MRI ע”י רדיולוגים כלליים, העדפה אותה כינה בן גלים “כחוכמה בגרוש…”.

רק שלושה MRI במחקר בוצעו ע”י רדיולוגים מוסמכים במערכת השריר-שלד, דבר המסביר את שיעור הטעויות הגבוה.

המלצתו של בן גלים היא שאורטופדים מנתחים ימסדו יחסי גומלין עם רדיולוגים מומחים במערכת שריר-שלד כאשר הם מזמיניםב בדיקת MRI למטופל שלהם.

בדיון שהתפתח היו גם כאלה שהתנגדו לגישה. ד”ר פרלוב, מנהלת מחלקה רדיולוגית בבי”ח לניתוחים מיוחדים בניו-יורק טענה שלמרות שיש להשתמש ברדיולוגים מומחים במערכות שלד-שריר, על המנתחים לפקח בעצמם על הערכות הרדיולוגים המומחים. היא ביקרה אף את המסקנה האפשרית לפיה יש להאשים את ה- MRI בטעויות.

לדיווח במדסקייפ

AAOS 71st Annual Meeting: Paper No. 011. Presented March 10, 2004.