מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר חדש שהוצג בוועידה האמריקאית לטיפול ומחקר ב-MS הראה כי ביומרקרים הכוללים שרשרת נוירופילמנט קלה בסרום (sNfL) וחלבון גליאלי פיברילרי חומצי (sGFAP) בהופעת טרשת נפוצה (MS) עשויים להוביל לחיזוי טוב יותר של תוצאות ארוכות טווח של המחלה וסיכון להישנות.
החוקרים העריכו חולים עם טרשת נפוצה שעברו בדיקות נוירולוגיות כל 6 חודשים, וסריקות MRI ודגימות דם נאספו מדי שנה. לחלק המחולים, המעקב ארך יותר מ-20 שנה. המחקר הראשון כלל 144 חולים (גיל ממוצע 37.4 שנים) מהם נאספו דגימות של sNfL ו-sGFAP תוך 3 שנים מהופעת טרשת נפוצה. רמת ה-sNfL החציונית הבסיסית הייתה 10.7 pg/mL, ו-50 חולים (34.7%) כבר הראו עלייה ב-sNfL במעקב של שנה אחת. רמת ה-sGFAP החציונית שלהם בתחילתה הייתה 96 pg/mL, ו-59 חולים (41%) הראו עלייה ב-sGFAP במעקב של שנה אחת.
התוצאות הראו כי רמות גבוהות יותר של sNfL בתחילת המחקר היו קשורות באופן מובהק לסיכון מוגבר להישנות טרשת נפוצה לאחר 10 שנים (HR 1.34; P = .04), כמו גם עם התפתחות נגעי MRI חדשים (HR 1.35; P = .022). מתוך קבוצת המחקר, 25 (17.4%) פיתחו טרשת נפוצה מתקדמת משנית (SPMS) במעקב של 10 שנים. עבור אותן הערכות פרוגנוסטיות, החוקרים השוו את השימוש במודל באמצעות מנבאים קליניים מבוססים היטב של SPMS עם ובלי הכללת sNfL ו-sGFAP. החוקרים מצאו שהמודל הקליני לבדו חזה תוצאות של 10 שנים עם שטח מתחת לעקומה (AUC) של 0.75. עם זאת, עם תוספת של מדדי sNfL ו-sGFAP הבסיסיים, ה-AUC השתפר ל-0.79 (P = .0008). יתר על כן, הכללת מדידות מעקב נוספות של sNfL ו-sGFAP שנלקחו לאחר תחילת המחקר שיפרה עוד יותר את ה-AUC של המודל (0.82; P = .046). התוספת של מדדי sNfL ו-sGFAP למודלים הקליניים שיפרה גם את החיזוי של נכות בטרשת נפוצה לאחר 10 שנים על EDSS (P = .068), כמו גם חיזוי של נפח נגעי T2 במוח לאחר 10 שנים (P = .009).
במחקר השני, החוקרים העריכו את תפקידם של שני המרקרים בניבוי הישנות לאחר הפסקת טיפול משנה מחלה (DMT). מחקר זה כלל 42 מטופלים שהפסיקו את הטיפול ב-DMT לאחר שהיו ברמיסיה במשך שנתיים בזמן שהשתמשו בתרופות. הם הושוו ל-36 מטופלים שהיו בעלי מאפיינים דומים והמשיכו בטיפול DMT. לכל החולים (גיל ממוצע 44.5 שנים) היה ממוצע של 7.4 שנים מאז פעילות המחלה הקודמת. עלייה ב-sNfL לאחר הפסקת DMT, הייתה קשורה לסיכון גדול יותר באופן משמעותי להחמרת מחלה קלינית במעקב ממוצע של 7.5 שנים (HR 9.4; P = .007), ושינוי ב-sGFAP היה קשור לנגעי MRI חדשים (HR 8.3; P = .039).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!