מחקר הדמייתי חדש תומך בעדויות המצטברות לפיהן Psilocybin, המרכיב הפעיל בפטריות קסם (Magic Mushroom) עשוי לסייע בטיפול בדיכאון, חרדה וכאב ראש מצררי (Cluster Headache).

המחקר שכלל 30 מתנדבים בריאים הדגים ירידה בזרימת דם וחמצון ורידי בקורטקס Cingulate ו-Medial Prefrontal Cortex לאחר שהמשתתפים קיבלו זריקה תוך-ורידית של Psilocybin.

החוקרים הופתעו כי סברו כי Psilobycin יביא להגברת הפעילות המוחית באזורים כמו קורטקס הראיה, מה שיסביר את השינויים הויזואליים. אך בפועל, כיבה אזורים מסוימים. הירידה בתפקוד הייתה ממוקמת לאזורים במוח בעלי תפקיד מרכזי בהעברת מידע. כיבוי אזורים אלו תאפשר למידע לעבור באופן חופשי יותר, ממצא שככל הנראה עומד בבסיס לכך שהמטופלים חשים חדים וערניים, והעולם נתפש באופן שונה.

הם מוסיפים כי ידוע כי בחולים עם דיכאון קיימת פעילות-יתר באזורים אלו במוח וכי נוגדי-דיכאון, פסיכותרפיה ואף מדיטציה משמשים במטרה להחזיר את תפקוד האזורים הללו למצב התקין.

מדגם המחקר כלל 30 מבוגרים בריאים, שהשתמשו בפטריות קסם בעבר אך לא בששת השבועות האחרונים. כל המתנדבים ביקרו בשני אתרים, בהפרש של לפחות 14 ימים. בביקור הראשון, ניתנה זריקה תוך-ורידית של Psilocybin; בביקור השני, ניתנה זריקת פלסבו.

החוקרים מסבירים כי מתן תוך-ורידי נבחר מאחר שהתחלת ההשפעה מהירה הרבה יותר ומש ההשפעה קצר יותר, בהשוואה למתן פומי.

שתי טכניקות fMRI (Functional Magnetic Resonance Imaging) שימשו להדמיית השינויים במוח ממצב עירות למצב פסיכדלי. אלו שימשו להערכת הבדלים בזרימת הדם המוחית והחמצון הורידי לפני ואחרי מתן העירוי.

בפרוצדורה הראשונה, 15 משתתפים (67% גברים, גיל ממוצע של 34.1 שנים) עברו בדיקות באמצעות Arterial Spin Labeling Perfusion. הקבוצה השנייה של 15 מתנדבים (87% גברים, גיל ממוצע של 32 שנים) עברו בדיקת BOLD (Blood Oxygen Level Dependent).

מהתוצאות עולה כי בהשוואה למשתתפים שטופלו בפלסבו, בקרב משתתפים שעברו בדיקות באמצעות Arterial Spin Labeling Perfusion לאחר מתן Psilocybin, נרשמה ירידה משמעותית בזרימת הדם באזורים הקורטיקלים ותת-קורטיקלים של המוח, בעיקר באזור התלמוס, ACC (Anterior Cingulate Cortex), mPFC (Medial Prefrontal Cortex) ו-PCC (Posterior Cingulate Cortex).

בקרב משתתפים שעברו בדיקות בגישת BOLD נרשמה ירידה משמעותית בסיגנאלים ב-mPFC, PCC ונטראלי, Putamen ו-STN (Subthalamic Nuclei) לאחר מתן Psilocybin, בהשוואה לפלסבו.

הירידה בפעילות באזורי ACC/mPFC עלתה בקנה אחד עם היקף הירידה הצפויה. לא נרשמה עליה בזרימת הדם המוחית או בסיגנל BOLD באף אחד מאזורי המוח.

החוקרים מציינים כי הממצאים תועדו במשתתפים שנחשפו בעברם ל-Psilocybin. עובדה זו ככל הנראה אחראית להטיה של הממצאים לכיוון חיובי . חשוב גם להדגיש כי הסמים הפסיכדלים עשויים להזיק במידה וניתנים באופן לא-מבוקר, ללא תמיכה פסיכולוגית.

עם זאת, לאור תוצאות המחקר הנוכחי ומחקרים קודמים, נראה כי במקרים רבים ייתכן שיפור במצב הרוח לאחר חשיפה ל-Psilocybin.

לא ברור אם לכל התכשירים הפסיכדליים השפעה עצבית דומה, אך הם משערים כי הסמים הפועלים על מערכת סרטונין, דוגמת LSD (Lysergic Acid Diethyladmide) ו-DMT (Dimethyltryptamine), משפיעים באופן דומה על המוח.

החוקרים כותבים כי למרות שמדובר בממצאים מוקדמים וכי דרושים מחקרים נוספים בנושא, התוצאות המוקדמות מבטיחות.

PNAS. Published online January 23, 2012

לידיעה במדסקייפ