המעבדה הרפואית

בדיקה רגישה להערכת רמת טרופונין משפרת תוצאות הטיפול באוטם לבבי (JAMA)

השימוש בבדיקה רגישה יותר להערכת רמת טרופונין לאבחנת אוטם לבבי בחולים עם כאבי חזה, מלווה בירידה משמעותית בשיעור מקרי התמותה או הישנות אוטם לבבי במהלך 12 החודשים הבאים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-JAMA.

לדברי החוקרים, זוהי הפעם הראשונה בה השימוש בבדיקה רגישה להערכת רמת טרופונין נבחנה באופן סיסטמי והובילה לשיפור תוצאות הטיפול.

החוקרים מסבירים כי הבדיקות הקונבנציונאליות להערכת רמת טרופונין נשענות על רמת סף של 0.2 ננוגרם למ”ל לאבחנת אוטם לבבי, אולם הבדיקה החדשה מודדת במהימנה עד ריכוזים של 0.05 ננוגרם למ”ל. הם מצאו כי בחולים עם כאבי חזה ורמת טרופונין בין שני ערכים אלו, כפי שנקבע לפי הבדיקות המקובלות, היו למעשה בסיכון גבוה לאוטם לבבי נוסף במהלך 12 החודשים הבאים, בהשוואה לחולים עם אוטמים טרנס-מוראליים גדולים, ככל הנראה מאחר שרמת טרופונין תקינה הרגיעה את הרופאים המטפלים; לאור זאת, הסבירות שחולים אלו יופנו למומחים או יקבלו טיפול מניעתי הולם הייתה נמוכה יותר.

במחקר הנוכחי מצאו החוקרים כי השימוש בבדיקה רגישה יותר להערכת רמת טרופונין הובילה להפחתת שיעורי התמותה/אוטמים לבביים לאחר 12 חודשים בכמחצית בחולים עם רמת טרופונין בין 0.05 ו-0.2 ננוגרם למ”ל.

החוקרים מסבירים כי הבדיקות הרגישות להערכת רמת טרופונין זמינות משנת 2008 ומקובלות יותר לשימוש באירופה מאשר בארצות הברית. עלה חשש מפני תשובות חיוביות-שגויות עם הבדיקות הללו אך החוקרים זיהו רק חולה אחד במחקר הנוכחי שאובחן באופן שגוי עם תסמונת כלילית חריפה לאחר השימוש בבדיקה הרגישה להערכת רמת טרופונין, כאשר בסופו של דבר מדובר היה בתסחיף ריאתי.

המחקר חולק לשני שלבים. רמת טרופונין I נבחנה באמצעות בדיקה רגישה (Abbott Architect) בשני שלבי המחקר, אך רק ריכוז של מעל רמת הסף המקורית לאבחנה (0.20 ננוגרם למ”ל) שימש בשלב מתן התוקף לבדיקה. בשלב היישום, רמת טרופונין I מעל לסף הנמוך (0.05 ננוגרם למ”ל) שימשו לאבחנת אוטם לבבי. החולים חולקו לשלוש קבוצות (מתחת ל-0.05 ננוגרם למ”ל, בטווח 0.05-0.19 ננוגרם למ”ל ו-0.20 ננוגרם למ”ל ומעלה).

מבין 2092 החולים עם כאבי חזה, ב-1,340 (64%) רמת טרופונין עמדה על פחות מ-0.05 ננוגרם למ”ל, ב-170 חולים (8%) רמת טרופונין הייתה בטווח 0.05-0.19 ננוגרם למ”ל וב-582 (28%) עמדה על 0.20 ננוגרם למ”ל ומעלה.

במהלך שלב התוקף, לאחר 12 חודשים, שיעור גבוה יותר של חולים עם ריכוז טרופונין של 0.05-0.19 ננוגרם למ”ל מתו או אושפזו בשנית בשל אוטם לבבי, בהשוואה לאלו עם רמת טרופונין של מתחת ל-0.05 ננוגרם למ”ל או אלו עם רמת טרופונין של 0.20 ננוגרם למ”ל ומעלה.

בשלב היישום, הפחתת הסף האבחנתי ל-0.05 ננוגרם למ”ל לוותה בסיכון נמוך יותר לתמותה והישנות אוטמים לבביים בחולים עם ריכוז טרופונין בטווח 0.05-0.19 ננוגרם למ”ל (מ-39% ל-21%).

JAMA 2011; 305:1210-1216

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה