מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר רב-מרכזי חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון British Journal of Dermatology עולה כי חולים הנוטלים את התכשיר Adalimumab (יומירה) כטיפול בפסוריאזיס מראים שיפור מהיר יותר כשמוסיפים לו טיפול טופיקלי ב-Calcipotriol/Betamethasone (C/B; Dovobet), אולם רק למשך כחודש בלבד. מעבר לכך, לא נראה לדברי החוקרים כי הטיפול הטופיקלי מספק תועלת רבה.

החוקרים העומדים מאחורי מחקר ה-BELIEVE טוענים כי ממצאיהם אלו הינם בלתי צפויים ועומדים בניגוד לאינטואיציה. לדבריהם, על אף שלא נצפתה יעילות רבה יותר בעקבות הטיפול המשולב של Adalimumab ו-C/B טופיקלי בשבוע 16, הרי ששיעורי התגובה המהירים יותר לטיפול בקבוצה זו שנצפו עד שבוע 4 מציעים כי אסטרטגיית טיפול זו עשויה להיות מועילה כשתגובה מהירה לטיפול הינה עדיפות, כמו למשל בקרב חולים עם עול מחלה גבוה.

בנוסף, החוקרים מציינים כי מאחר ויעילות הטיפול משפיעה על תוצאות הטיפול כפי שנתפשות ומדווחות מפי המטופלים, הרי שהוספת טיפול טופיקלי ב-C/B במהלך השבועות הראשונים של הטיפול בתכשירים נוגדי TNF עשוי להיות בעל השפעה חיובית על היענות החולים לטיפול התרופתי.

מחקר BELIEVE נמשך 16 שבועות וכלל 730 חולים עם פסוריאזיס בינונית עד קשה אשר החלו טיפול ב-Adalimumab (במינון העמסה של 80 מ”ג ולאחריו 40 מ”ג מדי שבועיים). החולים הוקצו אקראית לקבל בנוסף טיפול טופיקלי במשחת C/B או לחילופין במשחת דמה מדי יום למשך ארבעה שבועות , ולאחריהן על פי הצורך. המשחה שנבדקה הכילה Calcipotriol Hydrate (אנאלוג של ויטמין D) במינון 52.2 mcg/g וכן Betamethasone Dipropionate במינון 0.64 mg/g.

היעד העיקרי של המחקר נקבע כשיפור של 75% במדד ה-Psoriasis Area and Severity Index (PASI).

החוקרים מדווחים כי בשבועות 2 ו-4, שיעור התגובה של 75% במדד ה-PASI היה טוב משמעותית בקרב החולים שקיבלו את הטיפול המשולב (14.8% ו-40.7%, בהתאמה) לעומת אלו שטופלו ב-Adalimumab בלבד (5.8% ו-32.4%, בהתאמה).

עם זאת, בשבוע 16 למעקב לא נצפה עוד הבדל בשיעור התגובה של 75% במדד זה בין הקבוצות (64.8% בקבוצת הטיפול המשולב לעומת 70.9% בקבוצת ה-Adalimumab בלבד). יתרה מכך, בשבוע 16 חולים רבים יותר שהיו מטופלים במונותרפיה השיגו שיפור של 90% ו-100% במדד ה-PASI. בנוסף, חולים רבים יותר בקבוצה זו הראו תמונה ‘נקייה’ או ‘מינימלית’ של המחלה על פי הערכה גלובאלית של הרופא בשבועות 12 ו-16.

החוקרים מוסיפים כי מידת השיפור שחלה בגרד ובכאב הייתה רבה יותר בקבוצת הטיפול המשולב בשבועות 2 ו-4, אולם בשבוע 8 לא נצפה עוד כל הבדל בין הקבוצות.

הפסקת הטיפול התרופתי בשל תופעות לוואי הייתה שכיחה יותר בקרב קבוצת הטיפול המשולב (4.9%) לעומת קבוצת המונותרפיה (1.6%), אולם לטענת החוקרים שיעורי תופעות הלוואי הרציניות היו דומים בין שתי הקבוצות.

באשר להסברים האפשריים לממצאיהם אלו, מציינים החוקרים כי ברור כי מבנה המחקר השפיע על התוצאות, שכן החולים נתבקשו למרוח טיפול טופיקלי יומי עד לשבוע 4 בלבד, ולאחריו להמשיך רק פי הצורך כראות עיניהם.

החוקרים מסכמים כי עבור אותם חולים שעשויים ליהנות מגישת טיפול ראשונית משולבת (של נוגדי TNF וטיפול טופיקלי במקביל), תוצאותיהם מספקות ראיות לכך שטיפול טופיקלי במשחת C/B וטיפול בתכשיר Adalimumab עשויה להיות אפשרות טיפולית בטוחה ויעילה בפסוריאזיס בינונית עד קשה.

Br J Dermatol 2010

Adalimumab

לידיעה במדסקייפ