Tenecteplase, תרופה טרומבוליטית הניתנת בבולוס לא הייתה נחותה מ-alteplase, הניתן בבולוס ולאחריו עירוי, מבחינת תוצאות תפקודיות בחולי שבץ איסכמי חריף שטופלו תוך 4 וחצי שעות מהופעת הסימפטומים, כך עולה ממחקר שהוצג בוועידת השבץ המוחי העולמית 2023.
לפי פרופ’ קיית’ מואיר, שהציג את המחקר בכנס, “תוצאה זו מוסיפה לעדויות ההולכות וגוברות כי tenecteplase צריך להיות הטיפול התרומבוליטי בקו הראשון לטיפול בחולים מתאימים עם שבץ איסכמי חריף ויש לו יתרונות משמעותיים על פני הטיפול הנוכחי בקלות השימוש שלו”.
מספר ניסויים אקראיים קודמים השוו בין alteplase ל-tenecteplase, ביניהם מספר מחקרים קטנים עם מינונים שונים של tenecteplase, וניסויי NOR-TEST שכללו שימוש במינון גבוה יותר (0.4 מ”ג/ק”ג) והובילו למסקנה שמינון זה אינו בטוח בהשוואה ל-alteplase. בנוסף, שני ניסויים סיניים שכללו טיפול בתרופות ביו-סימלריות בעלת שקילות לא ודאית, ניסויי TRACE, וניסוי ה-ACT שפורסם בשנה שעברה, הראו אי-נחיתות של tenecteplase במינון 0.25 מ”ג/ק”ג ל-alteplase בהתבסס על סולם רנקין מותאם (mRS).
הניסוי הקליני האקראי הנוכחי, ATTEST-2 החל בשנת 2017 ונערך ב-40 בתי חולים ברחבי בריטניה, חילק באקראי 1858 חולי שבץ איסכמי חריף הזכאים לטרומבוליזה תוך 4 וחצי שעות למינון הסטנדרטי של alteplase, שניתן בבולוס (10%) ואחריו עירוי (90%), או למינון בבולוס של tenecteplase (0.25 מ”ג/ק”ג). התוצא העיקרי של הניסוי, ציון mRS ביום ה-90, הראה כי אי-נחיתות הושגה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!