נטילת גלולות למניעת היריון עלול לשבש תוצאות בדיקות סקר לאלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נטילת גלולות למניעת הריון עשויה להביא לעליה ביחס אלדוסטרון:רנין בדם ולהוביל לתוצאה חיובית-שגויה בבדיקת סקר לאלדוסטרוניזם ראשוני.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלדוסטרוניזם ראשוני עשוי להתפתח בנשים צעירות, אוכלוסייה בה שכיחות גבוהה של טיפול בגלולות למניעת הריון. עם זאת, אין נתונים אודות ההשפעה של גלולות למניעת הריון על תוצאות בדיקות סקר לאלדוסטרוניזם ראשוני בדמות יחס אלדוסטרון:רנין בדם.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של גלולות למניעת הריון על תוצאות בדיקות סקר לאלדוסטרוניזם ראשוני.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים אודות נשים ממחקר Raine Study, מחקר מבוסס-אוכלוסייה עם נתונים זמינים אודות מדידות לחץ דם, דגימות דם ושימוש בגלולות למניעת הריון בגיל 17 שנים (484 נשים) ו/או בגיל 27 שנים (486 נשים).

ריכוזי אלדוסטרון היו גבוהים יותר משמעותית בנשים שנטלו גלולות למניעת הריון, בהשוואה לאלו שלא נטלו גלולות בגיל 17 שנים (חציון של 486 לעומת 347 פיקומול/ליטר, p<0.001). ריכוזי רנין בדם היו נמוכים יותר משמעותית בנשים תחת גלולות בגיל 17 שנים (13.4 לעומת 20.6 מילי-יחידות/ליטר) ובגיל 27 שנים (9.2 לעומת 11.8 מילי-יחידות/ליטר), ולכן יחס אלדוסטרון:רנין היה גבוה יותר משמעותית בנשים תחת גלולות, בהשוואה לאלו שלא נטלו גלולות בגיל 17 שנים (31.5 לעומת 18.3, בהתאמה) ובגיל 27 שנים (27.3 לעומת 21.1).

שיעור המשתתפות עם יחס אלדוסטרון:רנין מעל 70 פיקומול/מילי-יחידות (הסף המקובל כיום לזיהוי אלדוסטרוניזם ראשוני) היה גבוה יותר משמעותית בנשים תחת גלולות בגיל 17 שנים (12.6% לעומת 2.1%, בהתאמה) ובגיל 27 שנים (6.4% לעומת 0.4%, בהתאמה); עם זאת, מדדי לחץ דם היה דומים לאלו עם יחס אלדוסטרון:רנין נמוכים מ-70.

שימוש בגלולות למניעת היריון בכל גיל העלים את הקשר בין יחס אלדוסטרון:רנין ובין מדדי לחץ דם המתוארים בנשים שאינן נוטלות גלולות למניעת הריון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון לקבלת תשובה חיובית-שגויה בבדיקת סקר לאלדוסטרוניזם ראשוני בנשים תחת גלולות למניעת הריון. עד לקביעת קריטריונים מהימנים יותר לתוצאות בדיקות אלו בנשים תחת גלולות, הם מציעים לשקול אמצעי אחר למניעת היריון במהלך בדיקות הסקר באוכלוסייה זו.

J Clin Endocrinol Metab, July 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    בלמעלה ממחצית מהחולים עם תסמינים של גסטרופרזיס תועדו רמות נמוכות של ויטמין D, אשר נקשרו עם החמרה בבחילות, הקאות, והפרעה בתפקוד נוירו-מוסקולרי של הקיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. במחקר התצפיתי בחנו החוקרים 513 חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם תסמיני גסטרופרזיס, אשר נכללו במאגר Gastroparesis Clinical Research Consortium. […]

  • היעילות והבטיחות של החלפת מעכב DPP-4 לטובת Semaglutide פומי בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetol Int)

    היעילות והבטיחות של החלפת מעכב DPP-4 לטובת Semaglutide פומי בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetol Int)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetology International מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מיפן, מהן עולה כי תתכן תועלת להחלפת מעכב DPP-4 לטובת Semaglutide פומי בחולים עם סוכרת מסוג 2 שלא השיגו את יעדי איזון גליקמי או משקל הגוף. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעכבי DPP-4 מהווים את משפחת התרופות הפומיות הנפוצה ביותר לשימוש לטיפול בחולי […]

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

  • מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition עולה קשר אפשרי בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת טיפול המודיאליזה, כאשר צריכה יומית של מעל 15.33 גרם לוותה בירידה אפשרית בסיכון להפרעה האלקטרוליטרית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה בעיה נפוצה בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בעשורים האחרונים, צריכה מופרזת של מזונות עתירי […]

  • האם יש תועלת לאיזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם במבוגרים במצב קשה? (NEJM Evidence)

    האם יש תועלת לאיזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם במבוגרים במצב קשה? (NEJM Evidence)

    איזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם אינו מפחית את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי, בהשוואה לאיזון קונבנציונאלי של רמות הסוכר בדם. מנגד, מהנתונים שפורסמו בכתב העת NEJM Evidence עולה כי איזון הדוק של משק הסוכר מעלה פי שלוש את הסיכון להיפוגליקמיה חמורה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם איזון הדוק של משק הסוכר […]

  • האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    הוספת מגנזיום סולפט לטיפול ב-Diclofenac מובילה להקלה גדולה יותר בכאב לעומת מתן Diclofenac לבדו בחולים בחדרי מיון עם כאב חד משנית לאבני כליה, אם כי התועלת של הוספת מגנזיום סולפט לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Emergency Medicine. המחקר הפרוספקטיבי, כפל-סמיות, באקראי, נערך בין נובמבר 2022 ועד אוגוסט […]

  • עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ דם ולחץ תוך-עיני לאורך זמן מלווה בכלי דם קטנים, מפותלים וצרים יותר ברשתית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Acta Ophthalmologica. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 2,089 משתתפים ממדגם מטופלים מדנמרק (גיל ממוצע של 61 שנים; 63% נשים) שעברו שתי בדיקות עיניים עוקבות עם מעקב של לפחות שלוש שנים. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה