בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית ידועה, רמות גבוהות יותר של ויטמין D בדם נקשרו בקשר לא-ליניארי עם סיכון מופחת להישנות אירועים קרדיווסקולאריים, עם סף ריכוז ויטמין D סביב 50 ננומול/ליטר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות רבות אודות הקשר בין ויטמין D ובין הסיכון להישנות אירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת לב כלילית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ריכוז ויטמין D בדם ובין פולימורפיזם של קולטן לוויטמין D ובין הסיכון להישנות אירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת לב כלילית ידועה.
מדגם המחקר כלל 22,571 משתתפים עם מחלת לב כלילית ממאגר UK Biobank. הישנות אירועים קרדיווסקולאריים, כולל אוטם לבבי, אי-ספיקת לב, אירוע מוחי ותמותה קרדיווסקולארית, זוהו על-פי הרשומות הרפואיות הממוחשבות.
חציון ריכוז ויטמין D עמד על 44.8 ננומול/ליטר וב-58.6% מהמשתתפים ריכוזי ויטמין D היו נמוכים מ-50 ננומול/ליטר. לאורך חציון מעקב של 11.2 שנים תועדו 3,998 אירועים קרדיווסקולאריים חוזרים.
מניתוח רב-משתני עלה כי קיים קשר לא-ליניארי הפוך בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון להישנות אירועים קרדיווסקולאריים (p<0.01) והירידה בסיכון התייצבה בהדרגה סביב ריכוז ויטמין D של 50 ננומול/ליטר.
בהשוואה למשתתפים עם ריכוז ויטמין D נמוך מ-25 ננומול/ליטר, יחסי הסיכון באלו עם ריכוז ויטמין D של 50-74.9 ננומול/ליטר עמדו על 0.64 (רווח בר-סמך 95% של 0.58-0.71) להישנות אירועים קרדיווסקולאריים, 0.78 (רווח בר-סמך 95% של 0.65-0.94) לאוטם לבבי, 0.66 (רווח בר-סמך 95% של 0.57-0.76) לאי-ספיקת לב ו-0.66 (רווח בר-סמך 95% של 0.52-0.84) לאירוע מוחי.
עוד עולה מהמחקר כי הקשרים הללו לא הושפעו מווריאנטים גנטיים של קולטן לוויטמין D.
ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של שמירה על רמות ויטמין D תקינות למניעת הישנות אירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת לב כלילית.
J Clin Endocrinol Metab, June 6, 2023
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!