האם ירידה בצריכת המלח בתזונה באוכלוסייה עשויה להוריד את ההיארעות של מחלות קרדיווסקולאריות? (מתוך NEJM)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון New England Journal of Medicine (NEJM) המתבסס על אוכלוסיית ארצות הברית, עולה כי ירידה בצריכת המלח בתזונה ב-3 גרם ליום ברמת האוכלוסייה עשויה לצמצם משמעותית את שיעור המקרים החדשים של מחלות קרדיווסקולאריות ואת שיעור התמותה הכולל. החוקרים מוסיפים כי היעילות הכלכלית של ירידה זו תהיה אף גדולה מזו של תרופות להורדת לחץ הדם.

מחקרים קודמים הראו כי ירידה בצריכת המלח בתזונה מביאה לירידה בלחץ הדם ובסיכון הקרדיווסקולארי, אולם הצריכה הממוצעת בארצות הברית הלכה וכלתה עד לתקופה של שנים 2005-2006 לכדי 10.4 גרם ליום לגברים ו-7.3 גרם ליום לנשים. הצריכה המומלצת בארה”ב עומדת על פחות מ-5.8 גרם ליום, עם ערך יעד נמוך יותר, של 3.7 גרם ליום. לטענת החוקרים, השגת יעד זה באופן פרטני הינה מאתגרת מאחר ומרבית המלח בתזונה מקורו במוצרי מזון מתועשים. הם מציינים כי מדינות אחדות, לרבות בריטניה, כבר השיגו ירידה בצריכת המלח באוכלוסייה באמצעות שילוב של חקיקה, שיתוף פעולה תעשייתי, חינוך הציבור ותוויות על מוצרי מזון. במחקרם זה, עשו החוקרים שימוש במודל קיים של מחלת לב כלילית באוכלוסיה האמריקאית המבוגרת על מנת לבחון את ההשפעה של ירידה צנועה (של 3 גרם ביום בלבד) בצריכת המלח הממוצעת באוכלוסייה.

באמצעות השימוש במודל זה ביחס לשני תוצאים אפשריים שונים של הורדת לחץ הדם כתוצאה מהירידה המיועדת בצריכת המלח (בהתבסס על תוצאותיהן של מטה-אנליזות ושל מחקרים קליניים, בהתאמה), ביקשו החוקרים להעריך את השיעורים והעלויות של מחלה קרדיווסקולארית בתת-קבוצות של חולים הנבדלים על פי מין, גיל וגזע. בנוסף, השוו את ההשפעות של הירידה בצריכת המלח עם אלו של התערבויות טיפוליות אחרות במטרתן להוריד את הסיכון הקרדיווסקולארי, וכן קבעו את היעילות הכלכלית של ירידת צריכת המלח בהשוואה לטיפול התרופתי כנגד יתר לחץ דם.

המחקר הראה כי בתלות בדרגת ההשפעה על לחץ הדם, ירידה של שלושה גרם ביום בצריכת המלח צפויה להביא לירידה במספר המקרים חדשים השנתי של מחלת לב כלילית ב-60,000-120,000, ירידה במספר מקרי השבץ החדשים ב-32,000-66,000, וירידה במספר מקרי האוטם הלבבי החדשים ב-54,000-99,000, וכן להוריד את המספר השני של מקרי תמותה מכל סיבה שהיא ב-44,000-92,000. מאחר וההשפעות של ירידה בצריכת המלח הינן ליניאריות לאורך הטווח שנבדק, מוסיפים החוקרים, הרי שגם ירידה קטנה תהיה בעלת השפעה משמעותית. צפויה תועלת להתערבות זו לחולים מכל הגזעים ומשני המינים, אם כי גורמי סיכון נותרים מביאים לכך שחולים שחורים צפויים להרוויח יותר, נשים צפויות להרוויח יותר מההתערבות ביחס לשיעור מקרי השבץ, מבוגרים צפויים להרוויח יותר ביחס לשיעור מחלת הלב הכלילית, ובוגרים צעירים ביחס לתמותה הכוללת.

החוקרים מזכירים כי בהשוואה להתערבויות אחרות, לרבות צמצום השימוש בטבק, ירידה בהשמנת יתר, מניעה ראשונית באמצעות טיפול בסטטינים וטיפול תרופתי בתרופות נוגדות יתר לחץ דם, ירידה של שלושה גרם ליום בצריכת המלח הינה שוות ערך או עדיפה כשנעשה שימוש בהשפעה הגבוהה יותר כתוצא הפוטנציאלי במודל.

כשביקשו לנתח את היעילות הכלכלית של התערבות זו, חישבו החוקרים כי התערבות מבחינת נהלים שמטרתה ירידה של שלושה גרם ביום בצריכת המלח בקרב האוכלוסייה האמריקאית צפויה לחסוך 194,000-392,000 שנות-חיים באיכות חיים טובה (Quality-adjusted life years, QALY’s) ובין 10 ל-24 מיליארד דולר בעלויות למערכת הבריאות, וזאת אף אם הממשלה נושאת בעלות כולה. לדבריהם, תהיה התערבות זו יעילה כלכלית גם באם יושגו בתחילה רק ירידות צנועות יותר בצריכת המלח, ויעילה כלכלית יותר מאשר טיפול בכל חולי יתר לחץ הדם באמצעות תרופות להורדת לחץ הדם.

החוקרים מסכמים כי ירידות צנועות בצריכת המלח היומית, הדומות לאלו שכבר הושגו בהצלחה במדינות מפותחות מסוימות, תבאנה לצמצום שיעורי המחלות הקרדיווסקולאריות בארצות הברית, ובכך לירידות בתחלואה, בתמותה ובעלות הכלכלית שלהן.

New England Journal of Medicine 2010

לידיעה ב-NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה