לחולים עם אי ספיקת לב מתקדמת ואיחור בתפקוד החדרי (משך QRS של יותר ל-120 ms או יותר), ואשר מטופלים בטיפול רה-סינכרוניזציה קרדיאלי, יש תוצאות טובות יותר בטווח הארוך.

לא ידוע אם סדר הגודל של יתרונות של הישרדות המושג בטיפול רה-סינכרוניזציה קרדיאלי בפרקטיקה היומית הינו בר השוואה לזה הנראה במחקרים מבוקרים רנדומאליים והאם יתרון זה נשמר לאורך זמן.

על מנת לחקור את הנושא, החוקרים בדקו תוצאות ארוכות טווח של 1303 חולים עם אי ספיקת לב ומשך QRS מאורך, שטופלו בטיפול רה-סינכרוניזציה קרדיאלי בלבד (44%) או עם רקע של דה-פיברילטור מושתל (cardioverter-defibrillator).

החוקרים העריכו הישרדות מצטברת חופשייה מאירועים תוך שימוש במשתנה משותף של תמותה מכל סיבה, השתלת לב דחופה או השתלה של מכשיר עזר בחדר שמאל. בנוסף, הם העריכו את השכיחות המצטברת של אירועים, כגון, אי ספיקת לב, מוות קרדיאלי פתאומי ומוות לא קרדיאלי. התוצאות פורסמו במהדורת ינואר של American Journal of Cardiology.

במעקב לאחר שנה ולאחר 5 שנים, הישרדות מצטברת חופשייה מאירועים הייתה 92% ו-56% בהתאמה. השכיחות המצטברת של אי ספיקת לב, מוות קרדיאלי פתאומי ומוות מסיבות אחרות הייתה 25.1%, 9.5% ו-8.8%.

תוצאות של אנליזה רב משתנים חשפה את הקשר בין טיפול עם מכשיר משולב וירידה לא משמעותית בתמותה של 20%.

לסיכום, לחולים המטופלים במכשיר משולב יש שכיחות נמוכה יותר משמעותית של מוות קרדיאלי פתאומי בהשוואה לחולים המטופלים ב-CRT בלבד (HR– 0.04, p < 0.002). במחקר קרו רק שני מקרי מוות פתאומיים מתוך 726 חולים, שטופלו עם מכשיר משולב בהשוואה ל-34 מתוך 572 חולים, שטופלו במכשיר רה-סינכרוניזציה בלבד.

Am J Cardiol 2007;99:232-238

לידיעה במדסקייפ