ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי השתלת תומכן מפריש סירולימוס (Sirolimus-eluting stent) נראית בטוחה ויעילה במטופלים עם היצרות מחדש (restenosis), שטופלו בתחילה עם תומכן מתכת חלק. המחקר פורסם בכתב העת של הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה (the American College of Cardiology). 

החוקרים העריכו את הצלחת גישה זו ב-244 מטופלים עם היצרות מחדש ראשונה בתומכן בעורק כלילי טבעי (native coronary artery) או בשתל של וריד הספנוס.

החוקרים דיווחו כי תומכני הסירולימוס הושתלו בהצלחה בכל הנגעים.

עוד עולה מהדיווח, כי לאחר 9 חודשי מעקב, 4 מטופלים (1.6%) מתו ו-4 עברו אוטם בשריר הלב. רווסקולריזציה נצפתה ב-12 מטופלים (4.9%).

החוקרים ציינו כי סכרת ותסמונת כלילית חריפה ללא עליות מקטע ST בהופעה התגלו כגורמי חיזוי בלתי תלויים לרווסקולריזציה ולארועי לב שליליים מג’וריים. במטופלים אלהאף הייתה הארעות גבוהה במידה משמעותית של היצרות מחדש.

מתוך 150 המטופלים שהשלימו מעקב באנגיוגרפיה, היצרות מחדש נצפתה ב-13 (8.7%). בנוסף, אורך הנגע היה גורם חיזוי אנגיוגרפי בלתי תלוי להיצרות מחדש (יחס הסיכויים 1.16). גורמי חיזוי קליניים בלתי תלויים להיצרות מחדש היו סכרת (יחס הסיכויים 3.21) ותסמונת כלילית חריפה ללא עליות מקטע ST (יחס הסיכויים 2.89).   

החוקרים הציעו שתערך הערכה נוספת של השתלת תומכנים מפרישי סירולימוס עבור היצרות מחדש במטופלים סכרתיים ובמטופלים עם תסמונת כלילית חריפה, אולם באופן כללי נראה כי מדובר בפרוצדורה בטוחה ויעילה.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

J Am Coll Cardiol 2006;48:270-275.