ממחקר שהתפרסם לאחרונה עולה, כי בהשוואה לטיפול בסולפונילאוראה (GLIBETIC) לבד, טיפול בתרופות המגבירות את הרגישות לאינסולין, כמו מטפורמין (GLUCOPHAGE) ותיאזולידינדיונים (AVANDIA), מפחית את הסיכון לאוטם בשריר הלב (MI) בסכרתיים.

המחקר בא לבדוק האם בטיפול בסכרת מסוג 2, יש לטיפול תרופתי מסוים יתרון על פני טיפול אחר, מבחינת הסיכון הקרדיו-וסקולרי. במחקר נכללו מטופלים עם סכרת, שאושפזו באיזור פילדלפיה בשל MI ראשון, במהלך תקופה של 56 חודשים.

לכל מטופל שעבר MI, התאימו החוקרים 4 מטופלים עם סכרת שלא עברו MI כקבוצת בקרה.

אחרי התאמה של הנתונים לפי משתנים שונים, נראה כי בהשוואה לטיפול בסולפונילאוראה לבד, יחס הסיכויים (OR) ל- MI עמד על 0.33 בטיפול בתיאזולידינדיונים לבד ועל 0.48 בטיפול במטפורמין לבד.

החוקרים מדווחים עוד, כי הוספה של תיאזולידינדיונים לסולפונילאורה, מביאה להפחתה מובהקת בסיכון ל- MI. הוספה של מטפורמין לסולפונילאוראה, לא מביאה להפחתה בסיכון.

החוקרים מזהירים, שאת התועלת שיש לתרופות אלה, יש לאזן עם תופעות הלוואי שיש להן, כמו החמרה של אי ספיקת לב בשימוש בתיאזולידינדיונים.

Am J Cardiol 2006;97:651-654.

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר