כטיפול כנגד התקף לב שמקורו בעליית ST (בא.ק.ג), טיפול תרופתי שפותח כלי דם כליליים לפני התערבות פרקוטנאית (PCI), לא משפר את התוצאות ועלול אף להזיק.

מסקירה של 17 מחקרים אקראיים, שכללו 2237 נבדקים שטופלו בסיוע של PCI ו- 2267 שעברו PCI ראשוני, נראה שלמרות שתוצאותיו של ה- PCI המסייע הובילו לזרימה כלילית ראשונית גבוהה יותר מאשר ה- PCI הראשוני, התוצאות הסופיות היו דומות.

הטיפול לפני הגישה המסייעת היה קשור באופן מובהק ליותר מקרים של מוות, לפרקציה בלתי מרוסנת שאינה פאטאלית, לרווסקולריזציה דחופה בכלי דם מסויים ולדימום משמעותי.

אנאליזה נוספת הראתה ששיעור מקרי העלייה המנוגדת כפי שנצפה בגישה זו, היה תחום להתנהגות המבוססת על טרומבוליטים. התנהגות זו קשורה לעליה בדימומים ובשיעור הכללי של מקרי השבץ.

בהתחשב בממצאים אלה, מחברי הסקירה אינם ממליצים על שימוש בהתנהגות המבוססת על טרומבוליטים עבור PCI מסייע.

במחקר נוסף, העריך צוות חוקרים בלגי את תוצאות הטיפולים ב- 1667 נבדקים שעברו באופן אקראי PCI מסייע או ראשוני כטיפול כנגד התקף לב שמקורו בעליית ST (STEMI). המחקר הופסק מוקדם והעריך פחות מטופלים מהמתוכנן בעקבות שיעור גבוה של מקרי מוות בקבוצה שעברה טיפול לפי הגישה המסייעת.

בנוסף, הקריטריונים לנקודת היציאה הראשונית מהניסוי (שילוב של מוות, התקף לב או שוק בתוך 90 ימים) היו גבוהים באופן משמעותי בקבוצה שעברה PCI מסייע.

מקרי שבץ וסיבוכים לבביים איסכמיים היו גם הם נפוצים יותר בקבוצה זו.

הגישה המסייעת היתה קשורה ליתר מקרים מנוגדים משמעותיים מאשר הטיפול ב- PCI ראשוני ולכן היא אינה מומלצת.

למרות העובדה שישנן תת קבוצות מסוימות של מטופלים ש- PCI מסייע יכול להועיל עבורם, אין כל הצדקה לטיפול מקדים במטופלים בהם האנגיופלסיה הראשונית מכוונת עם טיפול טרומבוליטי, טיפול במעכבי גליקופרוטאין IIb/IIIa, או שניהם.

לדיווח במדסקייפ

Lancet 2006

חשוב לציין את הטיפולים התרופתיים הפותחים כלי דם כליליים המקדימים את התערבות ה- PCI שעברו הנבדקים בשני המחקרים (נלקח מהמאמר המקורי): הפרין במינון גבוה, מעכבי גליקופרוטאין של טסיות דם (IIb/IIIa), טיפול טרומבוליטי במינון מלא, טיפול טרומבוליטי במינון מופחת או שילוב של מעכבי גליקופרוטאין של טסיות דם וטיפול טרומבוליטי במינון מופחת.