ע”פ דיווח מ-YNET משרד הבריאות ביצע מהפך של כ-180 מעלות בגישתו ל-CTA (צילום CT של הלב, שזכה לכינוי “צינתור וירטואלי”).

כזכור, רק לפני חודשיים פרסם המשרד הודעה לציבור לפיה בדיקה זו אינה מהימנה מספיק עדיין, כרורה בסיכון לחשיפה לקרינה ויוד ולכן יש להשתמש בה רק בשני מקרים:

א. כאשר לא ניתן לבצע צינתור פולשני   ב. כאשר אין תוצאות חד משמעיות מבדיקות דימות לא פולשניות אחרות.

בכתבת תחקיר מאת שחר גינוסר שפרסם ידיעות אחרונות לפני כשבועיים (16/9) – עליה גם דיווחנו כאן , נטען שהודעת משה”ב מיולי 2005 (אשר התבססה על פי דברי יו”ר הועדה – ד”ר ברלוביץ, המשנה למנכ”ל המשרד,  על החלטה פה אחד של ועדת מומחים משותפת של קרדיולוגים ורדיולוגים) הייתה מוטה ונגועה באינטרסים זרים ושלמעשה אף לא שיקפה את עמדות הרדיולוגים שהשתתפו בועדה.

עתה, ע”פ הדיווח של גינוסר, בעקבות אותה כתבת תחקיר התכנסה היום ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת כדי לדון בנושא. להפתעת המשתתפים, ד”ר יצחק ברלוביץ, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, שעמד כזכור בראש אותה ועדה, הודיע למשתתפים כי הוצא כעת נוסח חדש של הועדה לפיו ניתן להפנות כל מטופל לביצוע הבדיקה במידה והרופא המטפל סבור שלבדיקה יתרון עבור אותו חולה ע”פ בדיקות אחרות. האזהרות לגבי הקרינה והיוד שונו וכעת ההגדרה היא שמדובר בבדיקת CT רגילה ללא סיכונים מיוחדים.

בנוסף, ע”פ הדיווח של גינוסר אמר ד”ר ברלוביץ היום שהבדיקה (שהיא זולה מעלות צינתור התערבותי) אף תוכלל בקרוב בסל הבריאות. (בעניין זה כדאי לציין שבדיווח הקודם שלנו הצגנו ניתוח כלכלי השוואתי קצר של עלות ה-CTA לעומת צינתור התערבותי עבור מקרים בהם יידרש או לא יידרש גם צינתור טיפולי: המסקנה שלנו הייתה שכאשר הסבירות לכך שהמועמדים ל-CTA יזדקקו גם לצינתור טיפולי נמוכה מכ-72% , ביצוע ה-CTA יהיה כרוך בעלות נמוכה יותר מאשר צינתור איבחוני התערבותי).

בעקבות פרסומים אלה התכנס גם החוג לדימות באיגוד הרדיולוגי אשר הוציא הלילה נייר עמדה בנושא. נייר עמדה זה יוצג במלואו באתר האיגוד הרדיולוגי ואצלנו. ע”פ נייר העמדה, יש לראות בבדיקת ה-CTA כבדיקת CT לכל דבר, וכי לבדיקה יתרונות אבחנתיים רבים שרדיולוג מומחה ומנוסה עשוי להפיק ממנה תועלת רבה עבור הנבדק. להלן עיקרי המסמך:

על מהות הבדיקה:

·        בדיקת CT לכל דבר ועניין

·        בנוסף ללב הבדיקה מספקת מידע גם על הריאות (גורם סיכון משותף – עישון ועוד) 

·        בישראל מבוצעות כ- 600,000 בדיקות CT לשנה

בטיחות:

·        הבדיקה אינה פולשנית,  ואין בה כל סיכון,  פרט לחשיפה סבירה לקרינה שהינה בטווח של בדיקת CT לכל איבר אחר, ופחותה בחצי ממיפוי לב (טליום במאמץ)

·        הבדיקה כרוכה בשימוש בחומר ניגוד בדומה לשאר בדיקות הCT , ובדומה לצנתור.

דיוק:

·        בהשוואה לצנתור לב פולשני:    87-99%

עלות:

·        כ- 25% מעלות של צנתור אבחנתי

·        התשתית הקיימת מסוגלת לתמוך בכמות בדיקות בסדר גודל של הצנתורים האבחוניים המתבצעים היום בארץ.

לסיכום:   

·         בדיקת ה-CT אינה פולשנית, עלותה סבירה ואמינותה גבוהה, יש לה פוטנציאל ממשי להתבסס כבדיקת ראשונית לשלילת מחלה של עורקי הלב, ובכך לחסוך בבדיקות פולשניות.

עמדת האיגוד הרדיולוגי:

·        הבדיקה היא בדיקת CT לכל דבר ע”כ היא נמצאת עקרונית בתוך סל הבריאות. יש לתמחר אותה ולאפשר נגישות של ציבור הנזקקים לה עפ”י שיקול דעת מקצועי של רופא.

הערת המערכת:

אם אכן המהפך בעמדת משרד הבריאות היה הודות לכתבת התחקיר של גינוסר אז יש מקום בהחלט לברך גם את הכתב וגם את “ידיעות אחרונות”. מאידך, למרות שאנו רגילים בפוליטיקה המקומית לשינויים של 180 מעלות בעמדות מדיניות ופוליטיות תוך ימים ספורים (ראה מקרה שרת החינוך לימור לבנת והמעבר החד מתמיכה בראש הממשלה להצבעה נגדו במרכז הליכוד…וכעת כנראה מהפך נוסף בקרוב…) הרי בכל זאת היינו מצפים שבנושאים מקצועיים שיש להם השלכה על בריאות הציבור הדברים ינוהלו אחרת…אנו נבקש גם את עמדת משרד הבריאות כדי להבין את השינוי בעמדה עליו מדווח ידיעות אחרונות, ונשמח כמובן להציג את ההסברים והנימוקים שאנו מקווים לקבל.

יחד עם זאת, נדמה לנו שצריך עדיין לאמר כי לא בהכרח יש מקום לכך שתבוצע העברה אוטומטית של כל המועמדים לצינתור איבחוני ל-CTA . מטופלים שהם בסיכון גבוה וסבירות גבוהה לכך שיהיה צורך לבצע בהם צינתור טיפולי בצמוד לאיבחון – אין זה הגיוני, לא מבחינה רפואית ולא מבחינה כלכלית להפנות אותם ל-CTA . כמו כן, כדאי לזכור שהחשש הראשוני שהניע את משה”ב, ואף את האיגוד הקרדיולוגי, לפרסם הודעה בנושא, היה הפרסומים הישירים לקהל הרחב שהחלו להופיע לאחרונה,  ואשר מציעים “כמעט לכל אחד” למהר ולבצע את הבדיקה, שלא בהפנייה של קרדיולוג המבוססת על בדיקות נוספות והערכה קלינית מסודרת. “הסתערות המונית” של “עם ישראל” על המכונים ובתי החולים לצורך ביצוע CTA , (במיוחד אם תהיינה אכן בסל הבריאות) נראה שעלולה להביא יותר נזק מתועלת, הן במונחים בריאותיים (בכל זאת יש קרינה..)  והן בעלות כלכלית למערכת הבריאות.