ממחקר חדש עולה כי לחולים בעודף משקל או השמנת-יתר סיכויי הישרדות טובים יותר לאחר Acute Coronary Syndrome, בהשוואה לחולים במשקל נורמלי או השמנת-יתר חמורה. עם זאת, החוקרים מזהירים כי יש להתייחס בזהירות לממצאים אלו, ואין להשתמש בהם כראיות נגד ירידה במשקל.

ממחקר קודם בו השוו את השימוש ב-Sibrafiban לעומת Aspirin בקרב 15,000 חולים, היה שיעור התמותה הלא-מתוקנן גבוה יותר בקרב חולים במשקל נורמלי, בהשוואה לחולים עם BMI גבוה יותר. עם זאת, נבדקים עם BMI גבוה היו גם צעירים יותר ונחשפו לגורמי סיכון נוספים.

המשתתפים במחקר סבלו הן מ-ST-Segment Elevation Myocardial Infarction והן מ-non-ST Segment Elevation Acute Coronary Syndrome, והוכנסו למחקר זמן קצר לאחר התחלת התסמינים.

במחקר המקורי, לא נמצא כל יתרון לשימוש ב-Sibrafiban, על פני Aspirin לבדו. עם זאת, במחקר הנוכחי, החוקרים הוכיחו כי שיעורי התמותה היו גבוהים יותר בקרב חולים במשקל נורמלי, בהשוואה לקבוצות BMI אחרות.

בהשוואה לנבדקים במשקל נורמלי, עמד Hazard Ratio לתמותה לאחר 30 יום על 0.66 בקרב נבדקים בעודף-משקל, 0.61 בקרב נבדקים הסובלים מהשמנת-יתר ועל 0.89 בקרב נבדקים הסובלים מהשמנת-יתר חמורה. התוצאות היו דומות לתמותה לאחר 90 יום או לאחר שנה.

אף על פי כן, לא נמצא קשר משמעותי בין ההבדלים בין הקבוצות עבור התמותה לאחר 30 או 90 יום או הופעת אוטם שריר הלב.

החוקרים מציינים כי למרות שבמחקר זה נבדקים במשקל עודף או השמנת-יתר היו בעלי סיכויי הישרדות טובים יותר לשנה, אין זה אומר שתוחלת החיים שלהם תהיה ארוכה יותר.

מסיבה זו, למרות שעודף משקל עשוי להביא בתחילה לסיכויי הישרדות טובים יותר לאחר אירוע קורונרי, עדיין חשוב מאוד לטפל בהשמנת-יתר במטרה להקטין את סיכויי התחלואה והתמותה בעקבות מחלות לב, בטווח הארוך.

Am J Med 2005;118:981-990.

לידיעה במדסקייפ