שימוש בנומוגרם להערכת יכולת אימון בנשים חוזה שרידות, על פי תוצאות מחקר שפורסם בגיליון אוגוסט של New England Journal of Medicine.

מחקרים אחרונים הראו כי יכולת אימון היא סמן בלתי תלוי לתמותה בנשים. ערכים נורמלים של יכולת אימון לפי גיל בנשים עוד לא בוססו לחלוטין.

במחקר זה, 5,721 נשים אסימפטומטיות עברו מבחן מאמץ מקסימלי מוגבל סימפטומים, כשיכולת אימון נמדדה באקוויולנטים מטבולים (METs). אנליזת רגרסיה ליניארית העריכה MET ממוצע לגיל ונומוגרם לצורך הערכת אחוז יכולת אימון צפויה על בסיס גיל ויכולת האימון שהושגה. נומוגרם קבע אחוז יכולת אימון צפוי במחקר המקורי ובאוכלוסיית ייחוס של 4,471 נשים עם סימפטומים קרדיווסקולרים אשר גם הן עברו בדיקת מאמץ מוגבלת סימפטומים. תמותה קרדיאלית ותמותה מכל הסיבות הוערכו באמצעות אנליזת שרידות Cox.

במחקר הנשים האסימפטומיות, נומוגרם לצפי יכולת אימון ב-METs על בסיס גיל היה: METs צפוי = 14.7 (0.13 × גיל). בנשים אסימפטומטיות על יכולת אימון של פחות מ-85% מהערך הצפוי לגיל, הסיכון לתמותה היה פי 2 לעומת אלו עם יכולת אימון של לפחות 85% מהערך הצפוי לגיל (P < .001).

למחקר הנשים הסימפטומטיות היו ממצאים דומים. בכל הגילאים, לנשים יותר פעילות היתה יכולת אימון גבוהה יותר. בנשים אסימפטומטיות, רגישות לצפי סיכון לתמותה מכל סיבה שהיא היתה 70% וספציפיות 47%.

נומוגרם לחיזוי יכולת אימון בנשים על בסיס גיל הוא סמן לשרידות בנשים סימפטומטיות ואסימפטומטיות. ממצאים אלו יוכלו לספק מידע פרוגנוסטי נוסף.

מיגבלות המחקר היו כי נומוגרם נוצר מנתונים ממחקר התנדבותי של נשים לבנות אסימפטומטיות, ואוכלוסיית הייחוס היתה שונה מהמחקר האסימפטומטי.

במאמר מערכת צויין כי הערכה קלינית פשוטה של כושר משמשת לעיתים רחוקות בפרקטיקה הקלינית או אפילו במעבדה לבדיקות מאמץ, למרות המידע הפרוגנוסטי החיוני שהן מציעות. המחקר מספק ערכי נורמה חשובים לנשים, למרות מיגבלותיו.

באמצעות אישור החשיבות הקריטית של כושר לבריאות ולאורך חיים, הכותבים מטילים אחריות מסירת מידע זה על הרופאים למטופליהם. מידע זה נמסר במרפאות, היענות צריכה להיות קלה ולא יקרה, ומייצגת שיפור יעיל בפרקטיקה. יש לקוות כי דיווח זה יעורר מודעות לכושר במרפאות לגברים ולנשים.

N Engl J Med. 2005;353:468-475, 517-519

לידיעה במדסקייפ