מחקר שבוצע בגרמניה מעיד כי לבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת מרובת חתכים (MSCT) דיוק דומה לזה של אנגיוגרפיה קורונרית בזיהוי מחלה חסימתית של עורק כלילי (CAD).
החוקר הראשי, ד”ר Hoffmann, מסביר כי באמצעות בחירה מוקדמת וזהירה של החולים ניתן להשתמש כיום בבדיקה ככלי לפסילת הימצאות המחלה באוכלוסיות חולים מסוימות.
במיוחד, מציין החוקר, הבדיקה שימושית בחולים המצויים בדרגת סיכון בינונית ואינם סובלים מהשמנת יתר או מהפרעות קצב. הוא מסביר כי על החולים להיות מסוגלים לעצור את נשימתם במהלך הבדיקה בת 25 השניות וכי ה-MSCT יכולה לשמש גם לאחר ביצוע CABG בכדי לבדוק האם השתל פתוח באותה קבוצת חולים נבחרים.
החוקרים הישוו את ה-MSCT באמצעות סורק בעל 16 גלאים לאנגיוגרפיה קורונרית ב-103 מקרים עוקבים של חולים. בסך הכל זוהו 1,384 מקטעים של כלי דם בקוטר של 1.5 מ”מ או למעלה מכך באמצעות הבדיקה הפולשנית.
88 מהמקטעים זוהו באמצעות ה-MSCT, כ-6.4% מהם לא ניתנו לפענוח בשל איכות הדמיה ירודה בעיקר בשל ארטיפקטים שנוצרו כתוצאה מתזוזה.
החוקרים קובעים כי בדיקת ה-MSCT נמצאה יעילה בזיהוי מועמדים המתאימים למעבר רה-ווסקולריזציה, כלומר בזיהוי חולים שבהם נמצאה מחלה ביותר מ-50% מהעורק השמאלי הראשי ו/או הצרות בשיעור של יותר מ-70% בכלי דם אפי-קרדיאליים אחרים. שיעורי הרגישות והספציפיות למקטע עמדו על ערכים של 95% ושל 98%, בהתאמה. ערך החיזוי החיובי של בדיקת ה-MSCT עמד על 90% בעוד ערך החיזוי השלילי שלה עמד על 95%.
החוקרים מציינים כי הבדיקה עדיין אינה מהווה חלופה לאנגיוגרפיה הקורונרית, שכן 27% מההחלטות האיבחוניות שהתבססו על ה-MCST במחקר נבעו מכיסוי לא מלא של העץ העורקי הכלילי.
ד”ר Hoffmann מציין כי סורקים רחבים יותר עשויים להעלות את הרזולוציה ולהפחית את הסבירות לקבלת איכות ירודה של ההדמיות. הסורק המשמש כיום מאפשר קבלת הדמיה מאיכות טובה ב-85% מהחולים.
הוא מסביר כי בעיה אחרת עם ה-MSCT הינה כי פלאקים מסויידים עלולים להפריע למידת הדיוק של ההדמיה של חלל כלילי סמוך אליהם. הוא מוסיף כי שימוש בסורקים רחבים יותר מפחית את חומרתה של בעיה זו, אך לא פותר אותה לחלוטין.
החוקרים מבצעים כיום סריקות בקרב חולים שנתקבלו בהם דירוגי Agatston של 1,000 ומטה, אך לצורך קבלת איכות הדמיה מיטבית, נראה שכדאי להגביל את ביצוע הבדיקה בחולים בעלי דירוג מתחת ל-500 או 600.
החוקרים מסיקים כי עם התקדמותה המהירה של הטכנולוגיה, השתנה תפקידה של ה-MSCT מבדיקה שימושית משלימה לבדיקה האנגיוגרפית הפולשנית לחלופה קלינית מעשית.
במאמר מערכת מצורף מצויין כי במידה ובדיקת ה-MSCT היתה משמשת כבדיקה אבחנתית ראשונה בקבוצת חולים זו, ניתן היה להמנע מביצוע אנגיוגרפיה כלילית ב-40% מהם, והיא היתה נכשלת בזיהוי2% מהחולים הסובלים ממחלה בולטת.
עוד נכתב כי אין ספק שבמידה וניתן יהיה לשחזר את התוצאות במסגרת העיסוק הקליני, יהיו לכך השלכות רפואיות וכלכליות עצומות. כמו כן מצויין כי יש לשקול את מגבלותיה של בדיקת ה-MSCT, כולל העובדה כי היא כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת בשיעור כפול עד משולש, בהשוואה לבדיקת האנגיוגרפיה הקונבציונאלית, והעובדה כי היא איננה שימושית לצורך הדמיה של אזור ה-stent.
מאמר המערכת מסכם כי ההתלהבות הגוברת סביב השימוש ב-MSCT חייב להתלוות במתן הכשרה מתאימה שתאפשר שימוש נכון בטכנולוגיה.
JAMA 2005;293:2471-2478,2531-2532.
הערת מערכת: קישור לסיקור כנס ה-CARDIAC CT באתר e-med
הערת מערכת: קישור לכתבת תחקיר בנושא באתר e-med
<!–
–>
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!