לפי מחקר חדש עולה, כי מדידה של המרווח QKD, הזמן שבין קומפלקס ה- QRS באק”ג לבין זיהוי של קול קורוטקוף (Korotkoff) האחרון במדידת לחץ דם, מהווה סימן לקשיחות העורקים. החוקרים גם הראו, כי קשיחות העורקים היא סימן לסיכון קרדיו-ווסקולרי.

בראיון לרויטרס אומר אחד החוקרים, כי מדידה של קשיחות העורקים, היא אמצעי חשוב לזיהוי של חולים בסיכון גבוה לסיבוכים קרדיו-ווסקולריים. לדברי החוקר, הגיל האמיתי של אנשים, הוא גיל העורקים שלהם.

במחקר השתתפו 369 אנשים, שבתחילה לא קיבלו טיפול ליתר לחץ דם. החוקרים ניסו להעריך בעזרת מדידה של מרווח ה- QKD ושל לחץ הדם, את הסיכון הקרדיו-ווסקולרי של החולים. במהלך המחקר, מרבית המטופלים קיבלו טיפול נוגד לחץ דם והיו במעקב של רופאי המשפחה שלהם. אחרי זמן מעקב ממוצע של 5 שנים, החוקרים תיעדו 49 אירועים קרדיו-ווסקולריים.

החוקרים חישבו את קשיחות העורקים בעזרת התאמה של ערך ה- QKD לגובה, ומצאו קשר קשר מובהק בין קשיחות העורקים לבין סיבוכים קרדיו-ווסקולריים. הקשר היה תלוי בגיל ובלחץ הדם.

לפי החוקרים, כעת נותר לבדוק כיצד ניתן להקטין את קשיחות העורקים בעזרת טיפול.

Am J Hypertens 2005;18:470-476.

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר