ממצאי מחקר שפורסם לאחרונה מעידים כי מתן טיפול משולב באמצעות סטטינים, אספירין וחסמי ביתא משפר את שיעור ההשרדות של חולים המצויים בסיכון גבוה למחלה קרדיווסקולריות. החוקרים ביצעו אנליזות מסוג case-control בקרב 13,029 חולים מתוך מחקר שנערך בקבוצת נבדקים קוהורטית של 1.18 מיליון חולים.

החוקירם הישוו את ערכי ה-OR לתמותה בקרב חולים הסובלים ממחלת לב שקיבלו מרשמי טיפול שונים. מדד התוצאה העיקרי במחקר היה ערך ה-OR עם 95%CI לסיכון לתמותה בקרב קבוצת המחקר בהשוואה לנבדקי הביקורת. קבוצת המחקר הורכבה מחולים הסובלים ממחלת לב איסכמית שנפטרו. נבדקי הביקורת היו חולים במחלת לב איסכמית שהותאמו לנבדקי קבוצת המחקר בגילם, מינם ושנת האיבחון, ונותרו בחיים בעת פטירת החולה שהותאם להם בקבוצת המחקר.

החוקרים בחנו את השימוש בשילובים תרופתיים שונים של סטטינים, אספירין, חסמי ביתא ומעכבי ACE בנבדקי קבוצת המחקר לפני פטירתם ובנבדקי קבוצת הביקורת. בסך הכל אובחנה מחלת לב איסכמית לראשונה בקרב 13,029 חולים (שיעור שכיחות של 338 מקרים ל-100000 שנות-אדם), ו-2266 נבדקים בקבוצת המחקר הותאמו ל-9064 נבדקים בקבוצת הביקורת.

הממצאים מעידים כי:

• 
  
  השילובים התרופתיים שנקשרו לירידות הגדולות ביותר בשיעורי התמותה הכלליים היו מתן של סטטינים, אספירין וחסמי ביתא (ירידה בשיעור של 83%, ערך 95%CI 77%-88%), מתן של סטטינים, אספירין, חסמי ביתא ומעכבי ACE (ירידה בשיעור של 75%, ערך 95%CI 65%-82%), ומתן של סטטינים, אספירין, ומעכבי ACE (ירידה בשיעור של 71%, ערך 95%CI 59%-79%).


• 
  
  הטיפולים שנקשרו לירידות הקטנות ביותר בשיעורי התמותה הכלליים היו מתן של חסמי ביתא בלבד (ירידה בשיעור של 19%, ערך 95%CI של ירידה בשיעור 37% עד עליה בשיעור 4%), מתן של מעכבי ACE בלבד (ירידה בשיעור של 20% ערך 95%CI 1%-35%), ומתן משולב של סטטינים ושל מעכבי ACE (ירידה בשיעור של 31%, ערך 95%CI של ירידה בשיעור 57% עד עליה בשיעור של 12%).

החוקרים מציינים כי הוספת מעכב ACE למרשם לא העלתה יתרון טיפולי כלשהו למרות שהאנליזה הותאמה למקרים של אי-ספיקת לב גדשתית. הם מוסיפים כי לא נבדקה השפעת מתן טיפולים משולבים בחולים ללא מחלת לב איסכמית וכלן לא ניתן להסיק מן הממצאים כי יש להמליץ על מתן הטיפולים המשולבים שהוצעו פה בכלל החולים מעל גיל 55 שנים.

לתקציר הידיעה

BMJ Primary care 2005; 330:1059-1063