על בסיס אנליזה של תתי קבוצות שהשתתפו במחקר ה-AFFIRM המתפרסמת כעת ב-American Heart Journal נראה שמטופלים מעל גיל 65 ומטופלים ללא היסטוריה של אי ספיקת לב עשויים להנות יותר (מבחינת מניעת פרפור פרוזדורים-AF ) מאסטרטגיית טיפול בהפרעות קצב המבוססת על שליטה במהירות דופק לב (Rate Control). 

כזכור, במחקר ה-AFFIRM שהיה רב מרכזי ואשר השווה בין אסטרטגיית טיפול של שליטה במהירות דופק לב, לעומת טיפול להשגת שליטה בסדירות קצב (Rhythme Control), במטופלים בסיכון גבוה הסובלים מ-AF , נמצא שלא היה הבדל בין שתי הגישות מבחינת נקודת הקצה המרכזית של אירועי פרפור פרוזדורים.

במאמר זה ניתחו כאמור החוקרים תתי קבוצות שהשתתפו במחקר. נבדקו משתנים כמו גיל, מין, נוכחות מחלת לב כלילית (CAD), יתר לחץ דם, אי ספיקת לב, רמות LVEF, הפרעות קצב בזמן הרנדומיזציה, אפיזודה ראשונה של פרפור פרוזדורים ואורך האפיזודה וסווגה. בוצעה הערכה וחישוב יחס הסיכון לכל תת קבוצה תוך שימוש במודל COX , אשר נועד לקבוע אם לשיטת הטיפול המונע ב-AF הייתה השפעה על הישרדות כוללת בכל תת קבוצה.

המימצאים העיקריים הראו הישרדות גרועה יותר לגילאים מעל 65 ולחולים עם היסטוריה של אי ספיקת לב, CAD , ומימצא לא תקין של LVEF.

באנליזות המתואמות, השפעת הטיפול הייתה דומה בכל תתי הקבוצות. כאשר בוצע ניתוח נפרד לכל קבוצה, נמצא שמטופלים מעל גיל 65 , ומטופלים ללא היסטוריה של אי ספיקת ללב, השיגו תוצאות משמעותיות ומובהקות סטטיסטית טובות יותר כאשר טופלו בטיפול תרופתי שנועד לשלוט במהירות דופק הלב.

החוקרים מסכמים איפוא שבאופן כללי, תוצאות טיפול שנועד לשלוט במהירות הדופק דומות לתוצאות הטיפול שנועד לשלוט בסדירות קצב הלב. עם זאת, קבוצות מסויימות עשויות להשיג הישרדות גבוהה יותר באסטרטגית טיפול ספציפית למניעת AF .

AHJ, VOL 149, NO. 4

• doi: 10.1016/j.ahj.2004.09.038