מחקר חדש בא להעריך את היעילות והבטיחות של תרופות שונות להפחתת שומנים, בהתבסס על נתונים של שיעורי תמותה.

החוקרים סקרו מחקרים שפורסמו עד יוני 2003, בהם יש השוואה בין תרופות להפחתת שומן לבין פלצבו או דיאטה רגילה. החוקרים בדקו את שיעורי התמותה הכללית, שיעורי התמותה הקרדיו-ווסקולרית ושיעורי תמותה לא קרדיו-ווסקולרית.

החוקרים מצאו 97 מחקרים שעמדו בקריטריונים שהוצבו, בהם השתתפו סה”כ 137,140 מטופלים בקבוצת ההתערבות ו- 138,976 בקבוצת הביקורת..

בהשוואה לקבוצת הביקורת, הסיכון היחסי לתמותה כללית היה 0.87 לסטטינים, 1.00 לפיברטים, 0.84  לרזינים, 0.96 לניאצין, 0.77 לחומצות שומן מסוג אומגה 3 ו- 0.97 לדיאטה. בהשוואה לקבוצת הביקורת , הסיכון היחסי לתמותה לבבית היה 0.78 לסטטינים, 0.70 לרזינים ו- 0.68 לחומצות שומן מסוג אומגה 3. לא נמצא קשר בין התרופות השונות ובין הסיכון היחסי לתמותה שאינה לבבית, למעט פיברטים שהראו סיכון יחסי של 1.13.

החוקרים הסיקו, כי סטטינים וחומצות שומן מסוג אומגה 3, הן התרופות שקשורות בהפחתה המשמעותית ביותר בסיכון לתמותה כללית ולתמותה קרדיו-ווסקולרית. גם שימוש בפיברטים מביא להפחתה בתמותה הלבבית, אך היא מתקזזת עם סיכון מוגבר לתמותה שאינה לבבית.

Arch Intern Med.2005;165:725-730.

לתקציר המאמר