חולים רבים מצויים בסיכון להתפתחות בעיות כלייתיות בעקבות ניתוחים המחייבים פתיחה של בית החזה.

לפי ממצאים שהוצגו בכנס המדעי השנתי של ה-American Society of Anesthesiologists כמעט 200,000 ניתוחים כאלה מבוצעים מדי שנה בארצות הברית. מציג הנושא, ד”ר Wahlander, מסביר כי נראה ש-dexmedetomine, אגוניסט סלקטיבי של אלפא-2, משפר את התיפקוד הכלייתי לאחר ניתוחים כאלה.

ד”ר Wahlander מוסיף כי אוכלוסית החולים שעוברים ניתוחים הכוללים פתיחה של החזה הופכת מבוגרת וחולה יותר ויותר. רבים מחולים אלה סובלים מסוכרת או מבעיות רפואיות אחרות ההופכות אותם לרגישים יותר להפתפתחות בעיות כלייתיות לאחר הניתוח. בנוסף, הוא מציין, הרופאים המרדימים נוטים להשתמש בפחות נוזלי חלופה.

החוקרים בדקו את השימוש ב-dexmedetomine לצורך הפחתת הכאב לאחר הניתוח בקרב 28 חולים. המחקר היה פרוספקטיבי ואקראי כש-14 מהחולים קיבלו מינון של 0.4 מיקרוגרם dexmedetomine לק”ג משקל גוף לשעה או תמיסת סליין.

לאחר סיום המחקר, הבינו החוקרים שמצוי בידיהם מידע שמאפשר גם את בחינת תיפקוד הכליות של החולים. מכיוון שמידע שעולה מניסויים שנערכו בבעלי חיים מעיד כי התרופה משפרת את תיפקוד הכליות, ביצעו החוקרים אנליזת post-hoc.

האנליזה הראתה כי רמות הקראטינין בסרום היו נמוכות יותר בקבוצה שקיבלה dexmedetomine במהלך 7 הימים שלאחר הניתוח. ההבדל היה משמעותי מבחינה סטטיסטית עם ערך P < .05.

החוקירם בדקו גם את אחוזי השינוי ברמות הקראטינין בסרום ומצאו שגם הם היו נמוכים משמעותית בקבוצת ה-dexmedetomine עם ערך P = .0007 . השינוי הוגדר כחלוקה של הפער בין רמת השיא של קראטינים בסרום לאחר הניתוח לערך שלפני הניתוח בערך שנמצא לפני הניתוח והכפלת התוצאה כולה ב-100.

החוקר מציין כי המחקר מרמז ש-dexmedetomine עוזר לשפר את התיפקוד הכלייתי לאחר הניתוח, לפחות מבחינת הסמנים המעבדתיים.

אולם, הוא טוען, השייכות הקלינית של הממצאים עדיין איננה ברורה ומסביר כי בכל הנבדקים נמצא תיפקוד כליות תקין לפני הכניסה לניתוח וכי במידה ויש לטיפול יתרון הוא יהיה ערכי ביותר בחולים שסובלים מלכתחילה מבעיה כלייתית.

ד”ר Wahlander מסכם כי מחקר מקיף ואקראי דרוש בכדי לאמת את התוצאות והוא מתוכנן כיום בבית החולים בו הוא עובד.

לידיעה ב-doc’s guide