על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, מתן טיפול מדכא חיסון קצר טווח הינו בטוח וקשור בשיעור הישרדות “גבוה” לטווח הארוך בילדים הסובלים מ-myocarditis. אולם, טרם נבדק האם שיעור ההישרדות נמוך יותר ללא השריית דיכוי חיסוני.

במאמר מדווחים החוקרים על מעקב בן 13 שנים אחר 114 ילדים שסבלו מכשל לבבי משני ל-dilated cardiomyopathy שמכולם נלקחה ביופסיה אנדו-קרדיאלית בעת האבחון.

35 ילדים שסבלו מ-florid myocarditis (קבוצה A) ו-35 ילדים שסבלו מ-myocarditis גבולי (קבוצה B) טופלו באמצעות cyclosporine ו-prednisone בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי, ואילו 44 הילדים שסבלו מ-cardiomyopathy אידיופתית שאיננה דלקתית (קבוצה C) קיבלו טיפול קונבנציונאלי בלבד.

החלמה מלאה של התפקוד הלבבי התרחשה לעיתים קרובות יותר במתן הטיפול מדכא החיסון מאשר במתן הטיפול הקונבנציונאלי (70% לעומת 36%).

כעבור 13 שנות המעקב, נמצא שיעור השרדות כללי של 65%. הסבירות להישרדות ללא ארועים רפואיים כעבור 13 שנים עמדה על ערך של 97%, 70% ו-32%, בקבוצות A, B, ו-C, בהתאמה.

באנליזות המשלבות את קבוצות A ו-B (קבוצות הטיפול מדכא החיסון), עמדה הסבירות להישרדות ללא ארועים על ערך של 96% לאחר שנה אחת ועל ערך של 83% כעבור 13 שנים. החוקרים מציינים כי יש להשוות את הממצאים לסבירות של 60% להישרדות כעבור שנה אחת שהופיעה בפירסומים קודמים הנוגעים למתן טיפול קונבנצינאלי לילדים.

במאמר פרשנות מצורף מצוין כי המחקר מראה כי גיל מבוגר יותר וערכי ejection fraction נמוכים יותר קשורים לפרוגנוזה גרועה יותר וכי גורמים אלה עשויים לשמש בייעוץ.

בנוסף מודגש כי למרות שנמצא כי מתן הטיפול מדכא החיסון באמצעות שתי התרופות הינו בטוח בילדים, לא הוכח שהפרוגנוזה של myocarditis בילדים ללא דיכוי חיסוני הינה גרועה יותר. לשם כך נדרש מחקר אקראי וגדול.

אף על פי כן, מוסבר, המחקר עשוי להשפיע על הטיפול הרפואי שכן הוכח ש-warfarin ולקיחת ביופסיה לבבית על-ידי אדם מנוסה כרורים בסיכון נמוך בכל קבוצות הגיל.

Heart 2004;90:1167-1171.

לידיעה במדסקייפ