החשש שתרופות מקבוצות COX-2 מעלות את הסיכון להופעת אירועים קרדיווסקולרים, ובעיקר אוטם שריר הלב – MI,  עלה לאחרונה בעקבות מס’ פרסומים, בעיקר אודות הרופקוקסיב (ויוקס), אך המימצאים נותרו עדיין שנויים במחלוקת. (בעניין זה מומלץ לעיין גם בנייר העמדה העדכני של האיגוד הקרדיולוגי – לחץ כאן לעיון במכתב האיגוד העדכני (יולי 2004)  , וכאן – לנייר העמדה המקורי משנת 2003 ) . במחקר זה, מחקר ה- TARGET נבדקה תרופה נוספת ממשפת ה-COX-2 , לומירקוקסיב.

ע”פ מחקר גדול זה שכלל למעלה מ-18,000 משתתפים, בני 50 פלוס, הסובלים מ-OA , אשר חולקו אקראית לטיפול בלומירקוקסיב 400 מ”ג ליום, נפרוקסן 500 מ”ג ליום או איבוברופן 800 מ”ג ליום – הטיפול בתרופה מקבוצת COX-2 לא העלה את הסיכון ל-MI .

שיעור מקרי MI ואירועים קרדיווסקולרים אחרים היה נמוך בכל הקבוצות ועמד על כ-0.65% בקבוצת הקוקסיב, 0.55% בקבוצת ה-NSAIDS . ההבדל לא היה מובהק סטטיסטי.

גם בקבוצה הנמצאת בסיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולרים, קבוצה הנוטלת אספירין במינון נמוך באופן קבוע לצורך הגנה קרדיווסקולרית, הפערים בין הקבוצות באירועים היה זניח. 

מסקנת החוקרים היא שהטיפול בלומירקוקסיב הוא בטוח גם לחולי OA הנמצאים בסיכון גבוה לסיבוכים קרדיווסקולרים אשר נוטלים אספירין במינון נמוך.

לדיווח בלנצט:  Lancet 2004; 364: 675-84 

Comparison of lumiracoxib with naproxen and ibuprofen in the Therapeutic Arthritis Research and Gastrointestinal Event Trial (TARGET), cardiovascular outcomes: randomised controlled trial