ע”פ מאמר המתפרסם ב-Diabetes Care אנליזה כלכלית רפואית שבחנה אסטרטגיה של טיפול באירבהסרטן (Irban ), תרופה מקבוצת ה-ARBS , לטיפול ביתר לחץ דם של חולי סוכרת סוג 2 עם מחלה כלייתית, נמצאה כיעילה באופן דומיננטי – כלומר, גרמה מצד אחד לתוספת של תוחלת שנות חיים, ומצד שני – הוזילה את עלות הטיפול בחולים.

הכותבים בחנו שתי אסטרטגיות טיפול באירבהסרטן. האחת, תחילת טיפול במינון של 300 מ”ג ליום כאשר יש איבחון למצב של מיקרואלבומינוריה, והשניה, התחלת טיפול במצב של מחלה כלייתית מתקדמת (overt nephropathy ) .

שתי חלופות אלו השוו לטיפול סטנדרטי בלחץ דם (אך לא טיפול בחוסמי ACE-I או תרופות אחרות מקבוצת ה-ARBS , וחוסמי תעלות סידן) אשר משיג תוצאות זהות מבחינת רמות לחץ הדם.

המודל אשר תוכנן על בסיס שימוש בטכניקה של שרשראות מרקוב לצורך חיזוי תחלואה, תמותה ועלויות (ישירות למערכת הבריאות) למשך 25 שנה עבור 1,000 מטופלים מצא שהטיפול באירבסרטן יחסוך 11.9 מיליון $ ו-3.3 מיל’ $ בהתאמה , בשתי אסטרטגיות הטיפול המוקדם והמאוחר יותר, בהשוואה לטיפול סטנדרטי.

כמו כן נמצא שהטיפול ישיג תוספת של 1550 שנות חיים בהתערבות המוקדמת, ו-71 שנים בהתערבות המאוחרת (עבור אותם 1000 מטופלים).

המחברים מסכמים שהטיפול באירבהסרטן נמצא כבעל פוטנציאל חיסכון והארכת תוחלת חיים בחולי סוכרת סוג 2 עם עדות למחלה כלייתית. ע”פ תוצאות המודל העדיפות היא להתחיל את הטיפול בשלב איבחון המיקרואלבומינוריה.

מגבלות הניתוח הן שלא נעשתה השוואה לחלופת הטיפול בחוסמי ACE . כידוע , גם לחוסמי ACE פעילות המגינה על הכליה (ואין מספיק מידע קליני השוואתי שבחן נושא זה במחקר head to head בין ARB ל-ACE-I ) , ועלות התרופות מקבוצה זו הינן נמוכות יותר משמעותית בשל העובדה שמרבית התרופות מהקבוצה הן כבר בסטטוס גנרי. מסקנות הניתוח לכן ישימות ורלבנטיות לחולי סוכרת עם מיקרואלבומינוריה שאינם סבילים ל-ACE-I .

יש להעיר שהערכה כלכלית-רפואית  דומה שנעשתה בארץ לפני כ-3 שנים (ע”י חברת ב.ג.פתרון ) הגיע לתוצאות ומסקנות דומות. הערכה זו שאף הוגשה לועדת סל הבריאות שימשה כאחד הקריטריונים להחלטת הועדה להכליל את אירבהסרטן ותרופות נוספות מאותה קבוצה לסל הבריאות לטיפול בחולי סוכרת סוג 2 עם מחלה כלייתית (אשר אינם סבילים או מגיבים ל-ACE-I ) .

Diabetes Care. 2004 Aug;27(8):1897-903.

לדיווח ב-druginfo