עד 20% מהמטופלים המקבלים מרשמים לתרופות לאחר שחרור מבית החולים בשל אירוע כלילי חד מפסיקים ליטול את התכשיר בתוך 6 חודשים, מדווחים חוקרים בגיליון ה-15 ביולי של ה-American Journal of Medicine.

במטרה לחקור את ההענות לטיפול, ערכו החוקרים מחקר שכלל 21,408 מטופלים ששוחררו מ-104 בתי חולים לאחר אוטם חד בשריר הלב או תעוקת חזה בלתי יציבה. עבור 13,830 מטופלים נמצא פרטים על הטיפול 5 עד 12 חודשים לאחר השחרור.

כעבור 6 חודשים, 8% מ-12,463 המטופלים שקבלו מרשם לאספירין הפסיקו ליטול את התרופה; 12% מ-7738 המטופלים שקבלו מרשם לחוסמי בטא הפסיקו את הטיפול; 13% מ-6320 שקבלו סטטינים לא נטלו את התרופה ו-20% מאלו שקלו מרשם למעכבי ACE הפסיקו את הטיפול.

מטופלים צעירים נטו לדבוק בטיפול באספירין וחוסמי בטא יותר ממבוגרים. טיפול אצל קרדיולוג גם הוא שיפר את ההיענות לאספירין. מין זכר ואי ספיקת ל בעבר העלתה את ההיענות למעכבי ACE.

במטרה להשיג מניעה שניונית טובה של מחלת לב כלילית, כפי שהודגם במחקרים קליניים מבוקרים, על הרופאים להכיר ולהתמודד עם בעיית חוסר ההיענות לטיפול ולהמשיך ולחפש אמצעים לשפר את התקשורת עם המטופלים ואת דבקותם בטיפול.

Am J Med 2004;117:73-81.

לידיעה במדסקייפ