מסקירה חדשה עולה שכנראה כ-65% מהחולים שסבלו משבץ מקבלים במהלך 4 הימים הראשונים לאשפוזם טיפול לא מתאים בתרופות כנגד יתר לחץ דם.

ההנחיות הנוכחיות של ה- American Stroke Association ממליצות לא לתת טיפול בימים הראשונים לאחר ארוע מוחי בכל החולים מלבד אלו שסובלים מיל”ד חמור ביותר וזאת מכיוון שהפחתת לחץ הדם באמצעות תרופות בחולים הללו עלולה להחמיר את הסימפטומים.

החוקרים בדקו האם מתן הטיפול האנטי-היפרטנסיבי היה בהתאם להנחיות והאם טיפול שניתן בניגוד להנחיות סיכן את החולים.

במחקר נבדקו תיקיהם הרפואיים של 154 חולים שאושפזו עקב שבץ מוחי על רקע איסכמי. טיפול נגד יל”ד במהלך 4 הימים הראשונים הוגדר כמתאים רק אם החולה סבל מיל”ד קיצוני (ל”ד סיסטולי מעל 220 מ”מ כספית או mean arterial blood pressure מעל 130 מ”מ כספית). טיפול נחשב מסוכן כאשר ל”ד הסיסטולי היה נמוך מ-120 או שה- MAP היה נמוך מ-85.

65% מהחולים (100 מתוך 154) קיבלו טיפול אנטי-היפרטנסיבי. מתוך 79 החולים שכבר היו מטופלים כנגד יל”ד לפני האשפוז ב-33 (42%) ניתן טיפול יותר פוטנטי. מתוך 75 החולים שלא קיבלו לפני האשפוז טיפול נגד יל”ד 27 (36%) החלו לקבל טיפול.

רק ב-16 מהחולים (11%) יתר לחץ הדם היה חמור דיו בזמן ההגעה לביה”ח כדי להצדיק התחלת טיפול. ל-34 חולים נוספים היה לפחות ארוע אחד של יל”ד חמור במהלך 4 הימים הראשונים לאשפוז. ב-65 מהחולים (65%) הופיע לחץ דם נמוך באופן יחסי ביום בו החלו לקבל טיפול אנטי-היפרטנסיבי ו-5 פיתחו לחץ דם נמוך מובהק.

החוקרים מצאו שרק ל-36% מתוך החולים שעוצמת הטיפול שלהם הוגברה במהלך האשפוז ול-26% מהחולים שהחלו לקבל טיפול אנטי-היפרטנסיבי במהלך האשפוז היה יל”ד חמור שהצדיק על פי ההנחיות את הטיפול שקיבלו.

“רוב החולים שסובלים מארוע מוחי איסכמי חריף מקבלים טיפול אנטי-היפרטנסיבי למרות שאינם סובלים מיל”ד חמור” סיכמו החוקרים. במחקר לא נעשה ניסיון לקשור בין השימוש בתרופות נגד ילד לבין התוצאות הנוירולוגיות של החולים. 

“יש לשים דגש רב יותר על חינוך הרופאים לגבי הסכנות הטמונות בטיפול לא נחוץ כנג יל”ד” הוסיפו החוקרים.

Neurology. 2004;63:318-323

לידיעה