בפגישה המדעית של ה-American H eart Association הוצגו שני מחקרים המדגישים את חשיבות המניעה המוקדמת בילדים בסיכון גבוה לפתח מחלות לב.

המחקר הראשון הראה שטיפול בסטטין הופך את תהליך האתרוגנזיס בילדים הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית.

במחקר זה השתתפו 211 ילדים החולים בהיפרכולסטרולמיה משפחתית, בגילאים 8-18, שחולקו לשתי קבוצות, אחת קיבלה pravastatin והשניה פלאצבו. ילדים מתחת לגיל 14 קיבלו מינון של 20 מ”ג ואלו שמעל גיל 14 קיבלו 40 מ”ג ליום (מינון למבוגרים).

לפני תחילת המחקר רמת ה-LDL בקרב כל הילדים היתה כ-4 מילימול לליטר וכולם היו בדיאטה דלת שומן למשך לפחות 3 חודשים.

לאחר שנתיים של טיפול נמדד העובי של דופן הקרוטיד ע”י US ונמצא שבקבוצה שקיבלהpravastatin העובי ירד ב-0.010 מ”מ בעדו שבקבוצת הפלאצבו הוא עלה ב-0.005מ”מ (הבדל בעל משמעות סטטיסטית).

בנוסף, רמת ה-LDL הממוצעת ירדה ב-25% בקבוצת המחקר ולא השתנתה בקבוצת הבקרה.

רמת ה-HDL עלתה ב-7% בקבוצת הסטטין וב-2 בקבוצת המחקר (לא משמעותי).

“בשתי הקבוצות לא היתה פגיעה בגדילה ובהתפתחות הילדים” ציינו החוקרים.

החוקרים סכמו שטיפול בסטטינים יכול לא רק למנוע את התקדמות הטרשת אלא גם להקטין את הפלאק הקיים, אך הוסיפו שלא כל ילד עם סיכון מוגבר למחלת לב צריך לקבל את הטיפול אלא רק אלו עם בעיה גנטית במטבוליזם השומנים.

המחקר השני שנערך באוסטרליה הראה שתוכנית אימונים פשוטה יכולה לשפר את התפקוד הוסקולרי בילדים הסובלים מהשמנת יתר.

במחקר נבדקו 35 ילדים בגילאים 6-16 הסובלים מהשמנה. הילדים נטלו חלק בתכנית אימון גופני למשך 8 שבועות.

הנערים בקבוצה הפחיתו בממוצע 1.5 ק”ג של שומן למרות שמשקלם הכללי לא השתנה.

רמת האתרוסקלרוזיס נמדדה ע”י Flow-mediated dilation  של העורק הברכיאלי ונמצא שבילדים השמנים המצב היה גרוע יותר לפני האימון בהשוואה לקבוצת בקרה באותו הגיל. לאחריו, ה-FMD בילדים השמנים השתפר והתקרב מאד לזה של קבוצת הבקרה.

“אך כאשר הופחתה הפעילות הגופנית” דווחו החוקרים “תוך חודשיים חזר המצב לקדמותו, כך שיש להתמיד באימון”.

AHA 2003 Scientific Sessions: Abstract 2406, presented Nov. 11, 2003; abstract 3487, presented Nov. 12, 2003.   

לידיעה במדסקייפ