מחקר תצפיתי פתוח תווית רב לאומי ומרכזי המתפרסם השבוע ב-NEJM מדווח כי לא היו הבדלים בתוצאות הקליניות המרכזיות בין נשים בהריון עם יתר לחץ דם (יל”ד) שטופלו ברמות אינטנסיביות שונות.
במחקר נכללו נשים שהיו בין השבוע ה-14 להריון לשבוע ה-33+ 6 ימים אשר סבלו מיל”ד ללא עדות לחלבון בשתן עוד לפני הכניסה להריון , או יל”ד שהתפתח במהלך ההריון. הגדרת יל”ד הייתה של מדידה במרפאה של רמות דיאסטוליות בין 90 ל-105 מ”מ כספית (או בין 85 ל-105 מ”מ כספית תחת טיפול נגד יל”ד) . כל המשתתפות היו עם עובר חי.
הנשים חולקו באופן אקראי לטיפול מתון (יעד לחץ הדם הדיאסטולי מתחת ל-100 מ”מ כספית) או טיפול אינטנסיבי (שיעדו היה מתחת ל-85 מ”מ כספית).
יעד המחקר המשולב המרכזי כלל הפסקת הריון, צורך בטיפול נאונטלי אינטנסיבי של יותר מ-48 שעות במהלך 28 הימים הראשונים ללידה. יעד המחקר המשני היה פליקטציה אימהית חמורה המופיעה בתוך 6 שבועות מהלידה או עד השיחרור מבית החולים. (המאוחר בין השניים).
נכלו באנליזה 987 נשים, 74.6% מהם היו עם יל”ד בטרם ההריון. שיעור האירועים המרכזיים שנבחנו בין 492 הנשים שטופלו באופן מתון ו-488 הנשים שטופלו באופן אינטנסיבי היה דומה: 31.4% ו-30.7% בהתאמה, סיכון יחסי של 1.02 (בטווח 0.77-1.35) , כמו גם סיבוכים אימהיים חמורים (3.7% ו-2% בהתאמה, עם סיכון יחסי 1.74 בטווח בין 0.79-3.84, כלומר הבדל לא מובהק סטטיסטי), וזאת למרות שממוצע לחץ הדם הדיאסטולי בקבוצה שקיבלה מתון היה גבוה יותר באופן מובהק ב-4.6 מ”מ כספית , בהשוואה לקבוצה שקיבלה טיפול אינטנסיבי.
יל”ד חמור (מעל 160 מ”מ כספית סיסטולי) התפתח ב-40.6% מהנשים בקבוצת הטיפול המתון, לעומת 27.5% בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, וההבדל היה מובהק סטטיסטי.
החוקרים מסכמים כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות באשר לסיכון לאיבוד הריון, צורך בטיפול אינטנסיבי נאונטלי או סיבוכים אימהיים בכלל, וזאת למרות שטיפול מתון יותר ביל”ד היה קשור עם תדירות מובהקת גבוהה יותר של יל”ד אימהי חמור.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!